הערב השלימה הציונות הדתית את בחירת רשימתה לכנסת ה-26, אבל השאלה היא האם סמוטריץ' בכלל ירוץ לבד? ההערכה בימין היא שלא: שנתניהו יכפה איחוד, שלא ירצה עוד מפלגה מימינו, וש"פרויקט הרשימה העצמאית" של הציונות הדתית ייגמר הרבה לפני יום הבחירות - על שולחן המשא ומתן, לא בקלפי.
ההערכה בליכוד היא שראש הממשלה לא ינצל את מלוא סמכויות השיריון שלו כדי להזרים דם חדש למפלגה, אלא ישמור חלק מהם כ"שיריונים טכניים" - כלומר, שמירת מקומות ריאליים עבור נציגים של גופים חיצוניים שיצורפו לרשימת הליכוד. זהו בדיוק המהלך שראינו ב-2021, כשאופיר סופר היום, באירוניה, אחד משני הפורשים שנמנעו מלהצביע הערב בפריימריז הציונות הדתית שובץ ברשימת הליכוד כשיריון טכני לפני ששב לציונות הדתית לאחר הבחירות.
במילים אחרות: אותו כלי שנתניהו הפעיל כדי לצרף איש ימין לרשימתו לפני חמש שנים, עשוי לשמש אותו כעת כדי לבלוע חלקים מהימין שמסביבו - הציונות הדתית ביניהם.
אלא שהפעם המחיר יהיה גבוה בהרבה, והשחקן שיקבע אותו הוא איתמר בן גביר. אם ב-2022 הסתפק בן גביר בטכניקה של "ריצ'רץ'" ובמיזוג נוח עם הציונות הדתית, הרי שהפעם - עם כוח אלקטורלי גדל, תפקיד שר בממשלה ומעמד ציבורי מבוסס - הוא צפוי לדרוש הרבה יותר: את ראשות הרשימה המאוחדת, ומספר מקומות משמעותי שישקף את עוצמתו החדשה.
מבחינתו זו דרישה הגיונית לחלוטין. ובמקביל ייאלץ נתניהו להתמודד עם שורה של גורמים שוליים בימין שיבקשו אף הם להשתלב - החל מאבי מעוז, שכבר מאיים בריצה עצמאית שעלולה "לשרוף" מנדט שלם, ועד דמויות כמו משה פייגלין ומיכאל בן ארי.
כדי ליישר את כל ברי הפלוגתא האלה ולמנוע פיזור קולות בימין, סביר שנתניהו ייאלץ להקריב שיריון או שניים משלו בתוך הליכוד. שיריונים שנועדו לכאורה לחיזוק הליכוד, יהפכו למטבע עובר לסוחר בעסקת האיחוד גדולה בימין שנתניהו ינסה לקדם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)