מערכת הבחירות ברשתות החברתיות

נתניהו מוביל בפער בלתי נתפס, אבל טועה כמו כולם: "בינה אנושית לא תזיק"

מערכת הבחירות הקרבה צפויה רובה ככולה להתנהל ברשתות החברתיות ובאמצעות שימוש הולך וגובר בבינה המלאכותית • "הכל קידומים על קידומים על קידומים - בוטים - מבלי יכולת לזהות מה האמת" • האם כמות העוקבים מעידה על הצלחת הקמפיין ברשת או על תמונת המנדטים - וכמה עוקבים יש לראשי המפלגות? • בדקנו

[object Object]

השימוש ברשתות החברתיות הפך מזמן לזירת הקרב המרכזית של הפוליטיקה הישראלית. פוליטיקאים משקיעים הון עתק בקידומים, בסרטונים ובצוותי סושיאל. מנגד, הרשת היא המקום בו הפוליטיקאים מבצעים הכי הרבה שגיאות. פליטת פה או סרטון מעורר מחלוקת הוא עניין שבשגרה, וכניסת ה-AI רק תורמת לסערה שהרשת מייצרת, לעיתים לכיוון החיובי, אך פעמים רבות לכיוון השלילי כמו סרטונים מטעים או מזוייפים.

הראשון להבין את כוחן של הרשתות החברתיות, אפילו עמוק בתוך יום הבחירות עצמו, היה ראש הממשלה בנימין נתניהו אי שם בבחירות 2015. לאורך היום, במה שהיה נראה כמו קרב צמוד מאוד עם מי שהיה אז מנהיג המחנה הציוני בוז'י הרצוג, נתניהו הפעיל בכל הכוח את חשבון הפייסבוק שלו בסרטונים מסביב לשעון על מנת להמריץ את בוחרי הליכוד לקלפיות. על פי תחקיר שערך ערוץ הכנסת, בשעות הערב, נתניהו השיג אינטרקציה של למעלה ממיליון בני אדם, לעומת 100 אלף בלבד להרצוג.

 סרטון הבריסטה שהגיע ליותר מ-70 מיליון צפיות

מאז כמובן, ראש הממשלה התרחב גם לפלטפורמות נוספות, ומחזיק במספר העוקבים הגדול ביותר בכל הרשתות החברתיות מבין הפוליטיקאים בישראל, בפער גדול. 4 מיליון עוקבים ברשת ה-X, 3.7 מיליון באינסטגרם ואפילו בטיקטוק לנתניהו יש מעל ל-1.5 מיליון עוקבים.

מאז כמובן, גם ראשי המפלגות האחרות הצטרפו ולא השאירו מגרש ריק. כך למשל ליו"ר ביחד נפתלי בנט יש קרוב ל-700 אלף עוקבים ברשת ה-X, וליו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר יש 362 אלף כאלה. לעומתם, גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר! שנוסק בתקופה האחרונה בסקרים, עוד חדש בזירת הפוליטיקה העולמית ומציג מספר מצומצם יחסית של כ-14 אלף עוקבים בלבד, אך מפתיע בפלטפורמות אחרות.

לפיד, איזנקוט, בנט, נתניהו וגולן, צילום: אורן בן חקון, אורן כהן

אבל האם מי שמנצח ברשת באמת מנצח בקלפי? דניאל אביטל, אסטרטג ויועץ פוליטי, מסביר מדוע הוא חושב שהרוב עושים זאת לא נכון.

"לדעתי זה תלוי בגילאים", הוא אומר כשנשאל על חלוקת העבודה בין הפלטפורמות, "אם אתה רוצה לדבר לקהל צעיר - טיקטוק ואינסטגרם. קהל מבוגר - פייסבוק, הקהל שמכור לפוליטיקה - טוויטר". אבל בפועל, הוא מודה, הוא כמעט לא רואה קמפיינים שונים לכל רשת. "רואים אותם סרטונים בטוויטר, בטיקטוק ובפייסבוק. מסר אחד ששופכים אותו לכל הרשתות".

לדעתו, מדובר טעות: "אני הייתי ממקד כל קמפיין. אם יש טיקטוק ואתה רוצה לדבר לחבר'ה צעירים - קמפיין שידבר אליהם. לא אותו קמפיין שאתה שם בפייסבוק או בטוויטר. בסופו של דבר זו שפה אחרת".

לכל רשת צריך להתאים את התוכן שלה. טיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק, טוויטר (אילוסטרציה), צילום: רויטרס

כיום, כולם משקיעים בכל הפלטפורמות. אם כך, נשאלת השאלה האם ניתן בכלל למדוד את ההצלחה ברשת. אביטל גורס שהתשובה לכך שלילית - וכדוגמה הוא נותן סרטונים של פוליטיקאים שמקבלים שיתופים וציוצים מחדש, על ידי משתמשים זרים כמו חשבונות פרסים והודים: "הכל קידומים על קידומים על קידומים. מלא בוטים. אתה לא באמת יכול לזהות מה אורגני ומה לא".

לדברי היועץ הפוליטי, כשם שלא ניתן למדוד את מידת ההצלחה, כך גם לא ניתן לתרגם את מספר העוקבים להצלחה בקלפי. אביטל נותן כדוגמה טרייה את נאור נרקיס, שהתמודד בפריימריז של מפלגת הדמוקרטים, ולמרות סרטונים בוטים שעורר סערות ומופעים שזכו לצפיות רבות, לא זכה לאמון המצביעים ונותר עמוק בחוץ.

 

עם זאת, הוא מציין כי אין מדובר בהוכחה חד משמעית, וכי ישנו עוד מקרה שנתון לבחינה. חבר הכנסת לשעבר אביר קארה, שכן הודיע כי על רצונות להתמודד בבחירות הבאות, אך עדיין לא הודיע על הכיוון. חבר הכנסת פעיל מאוד ברשתות החברתיות בפרוייקט הסיוע שלו לעסקים קטנים. "אם אחת המפלגות תשבץ אותו - כי הוא באמת עושה קמפיין רק ברשת - זה יהיה מעניין לראות", הוא מוסיף.

אביר קארה (ארכיון). אבן בוחן האם נוכחות ברשת שווה מקום בכנסת, צילום: אורן בן חקון

"אף אחד היום לא מפחד לשקר. אנחנו בעידן פוסט-אמת"

למרות דבריו כי לא ניתן למדוד את הצלחת הרשתות, אביטל מוצא מקום להחמיא לניהול הרשתות בקמפיין של מפלגת ישר! ואיזנקוט. שמציג מספר מפתיע של 114 אלף עוקבים בטיקטוק, יותר למשל מיו"ר ביחד נפתלי בנט. לעומת זאת, לדבריו הקמפיין של הליכוד "איבד את מגע הקסם שלו".

אם אמרנו שרשתות החברתיות הן הדרך המרכזית להעברת המסרים, הן גם המקום המרכזי למעידות ושגיאות. היועץ הפוליטי אומר כי הפוליטיקאים לא לוקחים אחריות על טעות, אלא מיד מייצרים ספין כדי להסית את הנושא, או גרוע מכך - משקרים וממשכים הלאה. "אף אחד היום לא מפחד לשקר. אנחנו בעידן פוסט-אמת. אין שום משמעות לאמת. כל אחד רואה אותה בצורה אחרת. כבר אין אמת אבסולוטית".

ביום שני, הליכוד פרסם סרטון AI שבוא איזנקוט מדלג על איש צעיר ועליו הכיתוב "אחדות" והולך לחבק את מנסור עבאס, אך האיש הצעיר וסביבת הסרטון נראתה בעיני רבים כאילו אינקוט מדלג את בנו שנפל בקרב - מה שעורר סערה גדולה.

בעיני אביטל, זו הייתה שגיאה גדולה: "אפילו על הבייס הזה שלהם הסרטון הזה לא עובד". לדבריו, "הוא מחבב בבסיס שלו את איזנקוט, הוא לא רואה בו את אויב העם שהם מנסים לעשות. הם ימשיכו בדרך הזאת, ולדעתי הם טועים". יצויין כי הליכוד הקשיב במידה מה לביקורת ואתמול (שלישי) העלה סרטון חדש דומה, אך החליף את הדמות של גבר צעיר באישה.

נתניהו ואיזנקוט, צילום: חיים גולדברג/פלאש 90, אורן בן חקון

העצה לפוליטיקאים: פחות בינה מלאכותית

אמנם אנחנו רק בפתיחתה של מערכת הבחירות, אך בהחלט ניתן כבר לראות כי לבינה המלאכותית יהיה חלק משמעותי - אך לדברי היועץ, היא לא בהכרח תהיה מכריעה. "זה חוסך עלויות של סרטונים. בפילוח מצביעים, בבוטים שמתקשרים לאנשים - שם AI יכול מאוד לעזור. אבל בקמפיין הפרסומי עצמו אני פחות רואה את זה ככלי גדול".

האסטרטג מביע חשש מההטעיה שהבינה המלאכותית עשויה ליצור. "סרטוני דיפ פייק יכולים לקחת את נתניהו או את אייזנקוט ולשים להם מסרים שהם בכלל לא אמרו, והכל נראה אמיתי. אם מספיק אנשים יאמינו בשקר הזה - זה מאוד מסוכן".

לאביטל יש הצעה אחת לפוליטיקאים לקראת המשך הקמפיין: "קצת יותר בינה אנושית וקצת פחות בינה מלאכותית. בינה אנושית ויהודית לא תזיק פה לאף אחד לפני שרצים לבינה מלאכותית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו