שירות החובה לא יוארך לשלוש שנים - ובצה"ל מזהירים מקריסה: "מחסור של אלפי לוחמים"

ועדת חוץ וביטחון של הכנסת אישרה הלילה (בין שני לשלישי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון, המאריכה את שירות החובה בצה"ל ל-32 חודשים. המשמעות המיידית של הוראת השעה היא ביטול, בשלב זה, של קיצור השירות ל-30 חודשים שהיה אמור לחול על מי שהתגייסו החל מיולי 2024.

על פי המתווה החדש שאושר, קיצור השירות ל-30 חודשים יידחה בחמש שנים, ויחול רק על מתגייסי יוני 2029 (שעתידים להשתחרר בינואר 2032). עד אז, ישרתו המתגייסים 32 חודשים מלאים. למרות אישור ההארכה, בדיוני הוועדה הבהירו נציגי צה"ל כי הצעד הנוכחי אינו נותן מענה מלא לצרכים המבצעיים בשטח, וכי הצבא זקוק להארכת השירות ל-36 חודשים.

ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם (רח"ט תומכ"א), תא"ל שי טייב, סיפק בדיון אזהרה חריפה בנוגע למצב הכוחות: "המערך הסדיר מגיע לקצה היכולת שלו, וגם מערך המילואים עלול להגיע מעבר לכך. בחלק מהיחידות הוא אף עלול לקרוס, בוודאי אם תהיה הפחתה נוספת בשירות החובה שתאלץ אותנו להפעיל עוד יותר אנשי מילואים". תא"ל טייב הוסיף כי "המשמעות של חזרה ל־30 חודשי שירות היא קשה מאוד. אם הדבר הזה יקרה, תהיה ירידה מיידית של אלפי לוחמים".

בדיון השתתף גם מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, שהתייחס למתח הציבורי סביב נטל השירות. פוקס קרא לחברי הוועדה להפריד בין המשבר המיידי לבין הסוגיה הפוליטית: "צריך לשם לרגע בצד את המחלוקת על גיוס החרדים, משום שמדובר בפגיעה מיידית בצה"ל". לדבריו, דיונים מעמיקים לטווח הארוך בנוגע למשך השירות יתקיימו רק בעתיד, על ידי הממשלה הבאה שתקום.

כדי לנסות ולפצות על הארכת השירות שנכפתה על המתגייסים, החוק קובע כי יינתן תגמול כספי עבור חודשי השירות הנוספים (חודשים 31 ו-32). מנגנון הפיצוי יהיה פרוגרסיבי: ככל שמועד השחרור המקורי של החייל קרוב יותר למועד כניסת החוק לתוקף, כך התגמול שיקבל יהיה גבוה יותר, מתוך הבנה שהתוכניות שלו לאזרחות השתנו בהתראה קצרה.