"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עד שלא ייפסקו המעצרים: החרדים לא ישתפו פעולה עם חקיקת הקואליציה

חברי הכנסת החרדים לא יקדמו חקיקה עד לאישור חוק לימוד התורה וחוק המעצרים, וזאת בהוראת הרב לנדו • במקביל, חוק פיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה אושר בוועדת החוקה וצפוי לעלות לקריאה שנייה ושלישית, אף שהנוסח שאושר אינו מפצל בפועל את התפקיד

,עודכן
0השמעה
מעצר מפגינים חרדים. צילום: קוקו
הרב לנדו הורה לחברי הכנסת החרדים שלא לקדם שום חוק לפני שיועברו חוק לימוד התורה וחוק המעצרים.

במקביל להצהרת הרב, בקואליציה מגלים רצון לקדם חוקים אחרים לפני חוק המעצרים. החרדים מתנגדים לכך, מחשש שהציונות הדתית תקבל רגליים קרות.

כעת ממתינים להכרעתו של הרב לנדו.

ללא קרדיט

בתוך כך, הכנסת מתכוננת לארבעה ימים רצופים של מרתון חקיקה. אחד החוקים הוא פיצול סמכויות תפקיד היועצת המשפטית לממשלה.אתמול (ראשון) ועדת החוקה אישרה את הצעת חוק פיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה, שצפויה כעת לעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. אלא שבניגוד להצעת החוק המקורית, שעליה הכריזה הקואליציה בתחילת השנה כ"חוק פיצול היועמ"ש", הנוסח שאושר אתמול כבר אינו מפצל כלל את התפקיד.

במשך שנים הוויכוח סביב תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מלווה את מערכת המשפט והפוליטיקה הישראלית. בבסיסו עומדת הטענה כי קיים ניגוד עניינים אינהרנטי בתפקיד, בכך שאותו גורם גם מייעץ לממשלה, גם מייצג אותה בערכאות וגם עומד בראש התביעה הכללית. על בסיס הרציונל הזה קידמה הקואליציה בתחילת השנה הצעת חוק מקיפה, המונה 70 סעיפים, שמטרתה הייתה לפצל את התפקיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר