לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה וחברת הקבינט גילה גמליאל, יש ביקורת על המתחרה המוביל מול הליכוד - גדי איזנקוט, תחזיות אופטימיות לגבי סופו של המשטר האיראני וגם תוכניות עבודה למשרד החינוך בקדנציה הבאה. לשאלתי אם ישראל ערוכה לחזרה למלחמה לנוכח חלופת המהלומות האחרונה בין איראן לארה"ב, משיבה גמליאל: "בהחלט. ערוכה כבר מזמן, לאורך כל הזמן, וזה היה די צפוי.
"הרי אמרתי מראש שעם המשטר השטן הזה אין מקום לעשות עסקים. אני מכירה אותם יפה מאוד לאורך כל השנים. נתניהו מכיר אותם שלושים שנה ומתריע על כל המהלכים, ואין ספק שבסוף המשטר הזה יחלוף מן העולם. הנחתנו עליהם מכות מאוד־מאוד קשות. דיברו לאחרונה על ההלוויה של חמינאי. הבן שלו, היורש שלו, אפילו לא יכול ללכת ולהיות חלק ממערך ההלוויה הזה".
האם אנחנו יודעים מודיעינית מה המצב שלו? הוא חי? הוא מת? הוא קטוע רגליים?
"אני לא יכולה להיכנס להיבטים מודיעיניים, כי זה יכול לייצר מורכבויות. אבל בואי נאמר כך, שעצם זה שהוא רואה ואינו נראה, ואולי אפילו לא רואה", היא רומזת, "אלה דברים שבאמת יכולים כבר לדבר בעד עצמם".
גמליאל מתייחסת לקשר ההדוק שהיא מתחזקת עם יורש העצר רזא פהלווי, ולגבי התקווה לשינוי בעם האיראני היא אומרת: "במשך אלפי שנים העם האיראני והעם היהודי הם בקשר בלתי נפרד. ב־47 השנים האחרונות, בזמן שהשלטון האסלאמי הקיצוני הזה של האייתוללות כבש את המדינה, הם פוגעים בקשר. במרחב הזמן של אלפי שנים מאז כורש, אני ויורש העצר האיראני כבר הכנו את הסכמי כורש. הם מוכנים לחתימה. נתניהו יבוא ויחתום עליהם בהסכם השלום, כי זה מה שצריך לעשות. לשמר את הקשר בין העמים, להוביל בסופו של דבר את המהפכה שאני בטוחה שתגיע".
זה היעד? נגיע עד לשלום?
"יכול להיות שזה יהיה יותר מוקדם ממה שכולם מדמיינים".
אתם חוזרים לבוחרים בעוד כמה חודשים, בעצם שלוש שנים למלחמה, ואם אני מסתכלת על החזיתות. בעזה החזית פתוחה, בלבנון החזית פתוחה, באיראן החזית פתוחה. מה תגידו לבוחר?
"שיתנו לנו לסיים את המלאכה, את תוכנית ההגירה מרצון שהגשתי בשבוע הראשון של המלחמה. זה עכשיו יכול להיות הכי ממשי בעולם. אנחנו כבר בשליטה ביותר משישים אחוזים מהשטח בתוך הרצועה, ואנחנו מתקדמים בתנופה כדי לדאוג לכך שחמאס לא ישלוט ברצועה, ושמי שרוצה לצאת - ייצא. צריך לאפשר להם את זה".
מה תוקע את זה?
"מה שתוקע את זה כרגע זה שחמאס עדיין שולט שם, באזור הקטן הזה שעוד נותר. בגלל זה אנחנו כל פעם דוחקים את האזור הזה יותר ויותר".
אני רוצה לשאול אותך רגע על התפקיד שלך כשרת החדשנות - מה הישגייך בתפקיד?
"הובלתי את מדינת ישראל להיות במקום השביעי בעולם בנושא ה־AI, וראש הממשלה הקים כרגע אצלו את כל נושא המינהלת של הבינה המלאכותית, כי צריך לתכלל את כלל המשרדים לתוך המערכה של המהפכה הכי גדולה שהיתה ותהיה בעשור הקרוב, אם לא במאה הקרובה, וצריך לתת את הכלים לכלל האוכלוסייה. אני רוצה לומר שהייתי מאוד מאותגרת לגבי ההייטק. אנחנו, את יודעת, בזמן מלחמה, קרנות הון סיכון יצאו - ושכנענו את המוסדיים, פתחנו להם מסלול בפעם הראשונה ברשות החדשנות. הם גם השקיעו במדינת ישראל. סיימנו את השנה בעלייה גם בהייטק שלנו אחרי שלוש שנים של מלחמה. אלה הישגים באמת מאוד כבירים".
רגע פוליטיקה - מה היעד הבא שלך בממשלה?
"תראי, זה לא סוד - משרד החינוך. צריך לעשות כאן שינוי עומק בכל המערך הזה שנקרא משרד החינוך, ועל הדרך שהוא מתנהל מול השלטון המקומי, מול המורים והמנהלים, ומעמד המורים. הרי מה יש לנו במדינת ישראל? בעיקר את ההון האנושי, ובו אנחנו צריכים לתת את כל ההשקעה. וזה אומר שכמו שאנחנו משקיעים בטייסים סכומי עתק שמלווים אותם גם לאורך כל הדרך בהתייעלות ובאימונים - כך יש להשקיע במורים. היום מה יש לנו להציע? שנת שבתון?"
ישב כאן לפנייך השר יואב קיש, ואמר שגם הוא מכוון לקדנציה נוספת במשרד החינוך. את אומרת לו תודה, אבל מספיק?
"לא, אני לא אומרת כלום. בסופו של דבר, ראש הממשלה הוא זה שבוחר את השרים. כל אחד צריך לומר את מה שהוא מציע, שהוא רוצה לתת במענה, ובסוף זה מתכנס לתוך הדרישות ולתוך הרצונות של ראש הממשלה. אני מקווה שהפעם הזו תינתן לי באמת ההזדמנות שאני כל כך רוצה".
את תוכלי להתמודד עם ארגוני המורים הכוחניים שלא מוכנים לשום שינוי?
"אני בהחלט יכולה, ואני יכולה גם להוביל אותם לשינויים. אני אזכיר לך, אני עשיתי פה הרבה מהפכות במדינת ישראל. אני אתן לך דוגמה. אף אחד אולי לא ער לכך, כי אני לא תמיד לוקחת קרדיטים, אבל את המהפכה הדיגיטלית במדינת ישראל זה נטו אני קידמתי".
את מוכנה לחצי שנה של שביתה?
"אצלי לא יהיו שביתות. חד־משמעית. אני תמיד יודעת להתכנס ולכנס את כולם להבנה ולתובנה שבשיתוף פעולה אפשר להגיע בסופו של דבר".
הבחירות האלה לא קלות לכם, לליכוד. הפעם לא נראה שזה מונח בכיס. את מבינה למה הציבור זז?
"בהחלט. עברנו שלוש שנים לא פשוטות לחלוטין עבור אזרחי מדינת ישראל בכל ההיבטים. זה לא קל לחיות באווירה המאוד קשה של מלחמה, ואנחנו עדיין במלחמה. אז סביב כל הנושא הזה, צריך למצוא את הדרך. אנחנו באים להציע את הדרך שמדברת על שלום מתוך עוצמה, על הצורך של החזרת הביטחון האישי בניקיון יסודי, בטיפול שורש ממוקד, ועל כן אנחנו רוצים לבוא ולסיים את המלאכה בכל אותן חזיתות.
"לעומת זאת, צריך להבין מי שתומך באיזנקוט - איזנקוט הוא שמאל. מי שמעדיף את הדרך שאיזנקוט מציע, כפי שהוא הציע לנו במהלך המלחמה - לא צריך את ציר פילדלפי, לא צריך את זה, ולחשוב באותה נורמה שהיתה בעבר...".
איזנקוט אומר הפוך - שכשיפתחו את הפרוטוקולים, יראו שהוא דחף להיכנס לרפיח ולסיים את המלאכה, בניגוד למה שאתם אומרים. אז כחברת קבינט: איפה האמת?
"אני מנועה מלומר מה היה בתוך הקבינט, בסדר? כי זה אסור לנו על פי חוק. אבל אני יכולה לומר בהחלט שאם היינו מקשיבים לעצות האחיתופל הללו, היום היינו נמצאים עם נסראללה ועם סינוואר ועם כולם במקום אחר לחלוטין. ואני שמחה שראש הממשלה שלנו ידע לנווט ולנהל את הדברים, לדעת מתי צריך להיות באזור איקס ומתי באזור אחר, ולהוביל את הקו שבו אנחנו נמצאים היום, שמדינת ישראל חזרה להיות מעצמה גם מבחינת הביטחון. שברנו את מחסום הפחד הזה בתקיפות באיראן. הצבנו יעדים כמו החזרת כל החטופים הביתה - מהלך שבו צריך לציין שבקבינט היו אמירות אחרות לחלוטין. רצו שאנחנו נשתכנע שיהיו הרבה מאוד רון ארדים, ואולי אפילו כלל החטופים לא יחזרו".
אבל איזנקוט אומר עוד דבר ששווה להתעכב עליו: הוא אומר שמי שהיה שם ב־7 באוקטובר פשוט צריך ללכת, כי זו הסקת המסקנות המתבקשת.
"הסקת המסקנות הזו היא באמת לא לוגית, כי מי שהגיע ל־7 באוקטובר, במהלך כל התקופה הזאת היו הרבה ממשלות שניהלו את המערכות הללו".
ובראשן עומד נתניהו.
"אני אומרת, היו הרבה ממשלות, לא רק של נתניהו. צריך לזכור, היו פה בנט, היה פה לפיד, היו פה אחרים. אבל אם מתייחסים לכלל ההיבטים, מה שבטוח הוא שהקונספציה שדיברה על כך שחמאס מורתע והכל, שהגיעה מקרב כלל גופי הביטחון באמירות מפורשות, אלה דברים שבאמת צריך גם ללמוד ולמנוע. לא בכדי אנחנו מעבירים ומקדמים את החוק של איפכא מסתברא, שמחייב תמיד את הראייה שגם מציגה את התמונה ההפוכה".
איך את מרגישה עם ניסיונות החקיקה לטובת החרדים, כשמילואימניקים נקראים לעוד ימי מילואים ואתם עובדים על פטור מגיוס?
"פה פספסנו. כי השיח לא היה שיח של הידברות, זה היה שיח של משפטיזציה מתחילת הדרך. היועצת המשפטית אפילו לא נתנה לנו את האפשרות שהיועצת המשפטית של משרד הביטחון מטעם הממשלה תוכל לבוא ולנהל את זה. היא השאירה את זה למי? לכנסת; ואז, כשזה עבר לכנסת, אנחנו כבר היינו די מנוטרלים ביכולת התמרון של עצם המערכה הזו, ואז בפועל, כמו שאת רואה, כשנכנסת משפטיזציית יתר והדברים לא נעשים בשיח, עכשיו יש מלא עריקים ומלא רצונות להכניס את כולם לכלא. ואז באים גופי הביטחון ואומרים לנו במפורש, המערכה הזאת, ככל שאתם פועלים לבוא ולהכניס אותם לכלא, גורעת מאיתנו אפילו את המינימום שעוד היה קודם בגיוסם.
"צריך לזכור שהיינו בהתחלה ברצון של צבא קטן, ואף אחד לא רצה אותם. היום זו חובה שהם יתגייסו, ולתוך החובה הזאת צריך להתכנס. חייבים לעשות את זה בדרך כזו או אחרת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו