הקואליצה דוהרת בכל כוחה בבליץ החקיקה אותו היא רוצה להשלים עד אשר תפוזר הכנסת בשבוע הבא.
אחד החוקים המרכזיים שעל הפרק הוא פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, החליט לפצל את החוק ולקדם בשלב זה את הסעיף שעוסק בכך שחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה לא תחייב את הממשלה.
החוק שמקודם על ידי רוטמן הוא למעשה גרסה מחודשת של מהלכים שרוטמן ולוין ניסו לקדם כבר בתחילת "המהפכה המשפטית" ב-2023, וכעת מנסים להשלים אותה לפני פיזור הכנסת.
בנוסח החוק שהופץ הבוקר (ראשון) לחברי הוועדה, נכתב כי "בעניינים פליליים, היועמ"שית תיקח בחשבון את עמדת הממשלה". הסעיף הזה קריטי בעיקר בכל מה שקשור ליישום הסנקציות נגד משתמטים אותן מובילה בהרב-מיארה מאז החלטת בג"ץ בנושא.
חברי הכנסת מהאופוזיציה התרעמו על כך שרוטמן פרסם את עיקרי החוק שעות ספורות בלבד לפני הדיונים בוועדה, ולא הותיר להם זמן להתכונן לדיונים. ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) כבר הודיע שחברי הכנסת מהאופוזיציה יעשו כל שביכולתם לעכב את החוק עם אלפי הסתייגויות שיגישו.
הנקודות מרכזיות בהסדר המוצע:
- מינוי: היועמ"ש ימונה על ידי הממשלה בהמלצת ראש הממשלה ושר המשפטים (במקום המצב הנוכחי שבו ועדה ציבורית ממליצה).
- כהונה: כהונת היועמ"ש תהיה צמודה לכהונת הממשלה שמינתה אותו - כלומר, ממשלה חדשה תוכל להחליף אותו.
- פיטורים: הממשלה תוכל לפטר את היועמ"ש בשל חילוקי דעות המקשים לטענתה על שיתוף פעולה, התנהגות שאינה הולמת, סירוב למלא חובה, או פתיחת חקירה פלילית נגדו.
- מעמד חוות הדעת: השינוי המשמעותי ביותר - חוות דעתו המשפטית של היועמ"ש לא תחייב את הממשלה. הממשלה תוכל לקבוע שאינה רואה בחוות דעת מסוימת כמשקפת את הדין.
- ייצוג בערכאות: הממשלה, באמצעות ועדת שרים, תוכל לקבוע את עמדתה בכל הליך משפטי בעצמה, ואם היועמ"ש מסרב לייצג את העמדה - הממשלה יכולה לשכור עורך דין פרטי.
- התובע הכללי: ימונה ל-6 שנים מתוך רשימת מועמדים של ועדה ציבורית, יהיה עצמאי בשיקול הדעת הפלילי אך כפוף לפיקוח שר המשפטים ומחויב לדווח לו.
- הגשת אישומים נגד בכירים: פתיחת חקירה פלילית נגד ראש ממשלה, שרים, חברי כנסת ושופטים תדרוש אישור מוקדם של בית משפט מחוזי.