משקיפים מהצד: סופם של "המורדים" בנתניהו - ומי יירש אותו?

בסוף השבוע האחרון הכריז יולי אדלשטיין כי הוא עוזב את הליכוד. אדלשטיין מנהל כעת שיח ער עם גלעד ארדן ועם איילת שקד במטרה להקים בית פוליטי חדש לימין. הצעד של אדלשטיין מגיע על רקע התנגדותו לחוק הפטור מגיוס, אך הוא מהווה חלק משרשרת עזיבות רחבה יותר בליכוד לאורך 30 השנים האחרונות – התקופה שבה מכהן בנימין נתניהו כראש הממשלה (עם הפסקות). האם מדובר בטלטלה דרמטית שתשנה את פני המפלגה, או שמא בשידור חוזר?

כדי לענות על כך, צריך לחזור אחורה. נתניהו נבחר לראשונה לראשות הליכוד בשנת 1993,  "חייבים לשקם את הבית ולהשאיר פתח רחב שדרכו כולם יוכלו להיכנס", אמר נתניהו בנאום הניצחון בכפר המכביה, כפי שדיווח אז כתב צעיר בשם גדעון סער בעיתון "חדשות".
דוד לוי היה המתחרה הראשון שניסה לקרוא תיגר על נתניהו, אך כשל. בשנת 1998 הוא פרש מהליכוד יחד עם סיעתו "גשר", בעקבות תחושתו כי נתניהו ממדר אותו מהחלטות מדיניות חשובות, וטענתו כי הממשלה מזניחה את השכבות המוחלשות. "נשבר לי, נקודה", הצהיר אז במסיבת העיתונאים שבה הודיע על פרישתו. לקראת בחירות 1999 חברה סיעתו למפלגת העבודה, ולוי מונה לתפקיד שר החוץ. בהמשך הוא עוד חזר לליכוד וכיהן בממשלת שרון ב-2003, אך לראשות המפלגה לא הגיע מעולם.

"חתרן אחרי חתרן"

נבו כהן, מנהל קמפיינים ואסטרטגיה בארץ ובעולם ובקיא ברזי המערכת הפוליטית, מסביר בשיחה עם "היום": "הליכוד, כתנועה שהייתה באופוזיציה למפא"י, ראתה היטב מה קורה אצל יריביה הפוליטיים. אחרי שנתניהו נבחר ב-1996 לקדנציה הראשונה, מפלגת העבודה החלה להיאכל מבפנים על ידי חתרנות והחליפה מאז 13 יושבי ראש - חתרן אחרי חתרן. בליכוד ראו את זה והבינו מה קורה לתנועה שנמצאת בקרב ירושה מתמיד. צריך לזכור שגם בנקודה הכי קשה של הליכוד, כשמנחם בגין הלך הביתה והתפתח קרב ירושה יצרי בין אריאל שרון לדוד לוי, בסוף נבחר יצחק שמיר. למרות שלא היה דמות כריזמטית ומנהיגותית, הליכוד ידע להתאחד מאחוריו".

 "אני מוכן!"

עוזב בולט נוסף של המפלגה הוא גדעון סער. אמנם סער חזר מאז, אך עזיבתו נחשבת לרגע דרמטי במיוחד בימי הליכוד. סער החל את הקריירה שלו בתנועה בסערה: שש שנים בלבד לאחר שדיווח בעיתונות על ניצחונו של נתניהו בפריימריז, הוא כבר מונה למזכיר הממשלה תחתיו.

את הזינוק הגדול בתוך מסדרונות המפלגה עשה בשנת 2008, כשסיים במקום הראשון בפריימריז לרשימת הליכוד (שאינם לראשות התנועה) עם 74% מהקולות. בהמשך פרש סער מהחיים הפוליטיים, אך חזר בסערה לקראת סבב הבחירות הראשון בשנת 2019 ונבחר למקום החמישי ברשימה. באוקטובר של אותה שנה, לקראת סבב ב', ובעקבות פרסומים על כוונת הליכוד לקיים פריימריז בזק לראשות התנועה, שיגר סער מסר קצר וחד בחשבון הטוויטר שלו: "אני מוכן". בהמשך אף פנה רשמית למרכז המפלגה בדרישה להקדים את הבחירות הפנימיות.

חודש לאחר מכן, ב-26 בנובמבר, עלה שלב במתקפה והצהיר פומבית כי על בנימין נתניהו להתפטר מתפקידו כיו"ר התנועה. סער נימק זאת בכך שנתניהו כשל שוב ושוב במשימת הרכבת הממשלה – מצב שחזר על עצמו ולא צפוי היה להשתנות, לטענתו, גם אם המדינה תיגרר למערכת בחירות נוספת.

העימות החזיתי הגיע לשיאו בפריימריז שנערכו ב-26 בדצמבר 2019. הניסיון להדיח את המנהיג הוותיק נחל כישלון: למרות שבעידן נתניהו סער השיג את מספר הקולות הגבוה ביותר מולו, ראש הממשלה זכה לרוב מוחץ של 72.5% מכלל המתפקדים, לעומת 27.5% בלבד שקיבל סער. למרות ההפסד הצורב והמתיחות בצמרת, שובץ סער במקום ה-5 ברשימת הליכוד בסבב ג'.

בשנת 2020 הקים סער את מפלגת "תקווה חדשה" וגרף שישה מנדטים, ובימי ממשלת השינוי כיהן כשר המשפטים. לקראת הבחירות לכנסת הנוכחית חבר לבני גנץ וסיעת כחול לבן להקמת "המחנה הממלכתי". בשנת 2024 פרש מהשותפות הזו ונכנס עם סיעתו, "הימין הממלכתי", אל הממשלה. כיום מכהן סער כשר החוץ, וסיעתו חתמה על הסכם מיזוג עם הליכוד – כך שהוא צפוי לרוץ ברשימה או להשתמש בשריון שלו כדי לשוב סופית הביתה.

 הליכוד אוהב מחנאות ושונא חתרנות

האסטרטג נבו כהן מסביר את התופעה: "שים לב ליורשים – כל מי שיצא החוצה מהליכוד לא נשאר בתוך הבית, אבל הליכוד היא קבוצה סלחנית. באופן כללי בימין אנשים סלחנים, אבל יש מחיר לחזרה הזו. גדעון סער, למשל, לא חזר לאותה עוצמה שהייתה לו בעבר.

גם משה כחלון, כשחזר בבחירות 2019 (סבב ב'), גילה שעוצמתו נחלשה בעוד שעוצמתו של נתניהו רק התחזקה". כהן מוסיף: "אנשים הולכים להצביע 'ביבי'. גם אם מישהו ינסה לנכס לעצמו את המותג 'הליכוד', זה לא יעזור לו, כי המותג של המפלגה כיום אינו חזק כמו המותג של נתניהו עצמו. לכן השאלה היא לאיזה יורש בכלל יהיה אינטרס לקחת את המפלגה, הרי בלעדיו הליכוד מביא פחות מנדטים".

נבו כהן מסכם: "הליכוד אוהב מחנאות, אבל שונא חתרנות. גם כשאריק שרון עמד בראשות המפלגה ועשו לו את המוות בפנים, הוא עדיין הביא את מספר המנדטים הגבוה ביותר שהליכוד השיג אי פעם. לגבי נתניהו, יש לו כמה גישות ייחודיות; הוא הגיע מארה"ב והביא משם שיטות מתקדמות, לצד הבנה עמוקה בתקשורת – דבר שבלט בעיקר בקדנציה הראשונה שלו. בהמשך, בגלל יכולותיו הגבוהות, המותג 'נתניהו' בלע כמעט לחלוטין את המותג 'הליכוד'. משום כך, לשום יורש אין אינטרס אמיתי לקחת ממנו את המפלגה, כי הערך שלה בלעדיו הוא נמוך. בשורה התחתונה, לא יורשים את הליכוד – יורשים את נתניהו, ואותו אי אפשר לרשת בחייו. זה המהלך האסטרטגי החכם שהוא ביצע".