כך ויתרה הציונות הדתית על מוקדי הכוח של שירותי הדת

במפלגת הציונות הדתית שוקדים בשבועות האחרונים על קמפיין בחירות שיציג את המפלגה ככזו שפונה לכלל הציבור הדתי־לאומי, ובעיקר ככזו שנלחמה על הערכים שחשובים לקהל הסרוג. הקמפיין מגיע בעיקר לאחר הביקורת שהמפלגה ספגה משום שלא הציגה קו ברור נגד חוק הגיוס, ולאחר שבמרבית הסקרים במשך כחצי שנה היא לא עברה את אחוז החסימה.

אולם, בקרב הציבור הציוני־דתי מתפתחת בשנים האחרונות תחושה עקבית: בכל נושא שנוגע לדת ולמדינה, החרדים מקבלים כמעט תמיד את מה שהם רוצים. במקביל, מפלגת הציונות הדתית לוקחת על עצמה אחריות הולכת וגדלה בנושאים ביטחוניים והתיישבותיים, ומציגה שם הישגים משמעותיים, אך בכל הנוגע לתחום הדת - היא בפועל ויתרה.

ההבדל בין שני הצדדים חד: לציונות הדתית אכפת ממכלול רחב של נושאים במדינה - ביטחון, כלכלה, התיישבות ומשפט - ואילו לחרדים אכפת בעיקר מנושא אחד: דת ומדינה, ובו הם משקיעים את כל כוחם הפוליטי ללא פשרות. גורם במשרד הדתות תיאר את הפער הזה: "דרעי לא נתן לסמוטריץ' נוקאאוט. סמוטריץ' לא הגיע בכלל לזירת האיגרוף. החרדים משחקים על מגרש ריק".

בדיקת "ישראל היום" מעלה כי המפלגה אכן נכנעה לתכתיבי הסיעות החרדיות, ובעיקר לש"ס, בכל מה שנוגע למינויים של רבני ערים, יו"רים של מועצות דתיות, והניסיון לבטל את רפורמת הכשרות.

18 מינויים לעומת ארבעה

הזירה הראשונה שבה מסתמן הוויתור היא מינוי רבני ערים, והנתונים מדברים בעד עצמם. בדיקת "ישראל היום" מעלה כי מתוך 22 מינויים של רבני ערים בקדנציה של הממשלה האחרונה, 18 מתוכם מונו על ידי ש"ס, 2 שייכים לחב"ד ורק 4 מהמגזר הדתי־לאומי. מתוך רבני הערים שמונו וקשורים ישירות לש"ס או לחב"ד, בולטת העובדה שחלק ניכר מהמינויים הם למעשה ירושה משפחתית - בן אחרי אב או נכד אחרי סב - מה שמצביע על ביסוס שליטה ארוכת טווח ולא רק על ניצחון נקודתי.

גם ביחס לארבעת הרבנים שמזוהים  עם הציונות הדתית, המפלגה לא ממש תרמה לבחירתם למשרה.

הרב אשר סבג, חבר הנהלת ארגון רבני צהר, מתאר את הרקע לתופעה הזאת וטוען כי הציונות הדתית "ויתרה לחלוטין על כל הערים", כולל ערים בעלות רוב ציוני־דתי מובהק כמו אריאל וגבעת שמואל, שבהן, לדבריו, "אפילו החרדים הסכימו כביכול על מועמד ציוני־דתי, וגם שם לא בחרו באף אחד".

אוהד וייגלר, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית בארגון "עיתים", מוסיף שברוב המכריע של הערים ה"כלליות", אלה שבהן מתקיימות בפועל בחירות לרבנות ואינן חרדיות מובהקות, "הציונות הדתית אפילו לא דגדגה".

"אנחנו מפסידים כאן"

במינוי הדיינים נשמר "דיל השלישים". לבית הדין הגדול מונו שלושה דיינים מהציונות הדתית: הרב מאיר פרימן (ששירת בצבא כלוחם), הרב יגאל לרר והרב משה אמסלם (ששירת בצבא כלוחם). מנגד, מונו שני דיינים המזוהים כחרדים ספרדים: הרב אברהם שלוש (בנו של דיין) והרב דוד בירדוגו; ושני דיינים מהמחנה החרדי־אשכנזי: הרב צבי יהודה בן יעקב והרב שניאור פרדס (בנו של דיין).

בסך הכל, לבתי הדין האזוריים מונו 21 דיינים על פי חלוקה שוויונית מוחלטת: 7 מהציונות הדתית, 7 מש"ס ו־7 חרדים, בעוד חב"ד לא קיבלו מינויים כלל.

החלוקה הפוליטית פוגעת בציונות הדתית במועצות הדתיות - תפקיד חשוב שמנהל את הרבנות המקומית ומחזיק בהמון כוח - שבו 44 יושבי ראש מועצות מונו על ידי ש"ס. הסיפור נוגע גם לתקופת כהונתו של מתן כהנא (כיום חבר מפלגת ישר!) כשר הדתות. כהנא מספר כי בתקופתו הוא הציב לו למטרה למנות ראשי מועצות לפי קריטריון מקצועי בלבד, מהלך שהוביל למינויים של נשים ושל אנשים שלא היו מוכרים קודם לכן בתוך המערכת הדתית הממסדית. אלא שברגע שש"ס נכנסה לשלטון וקיבלה לידיה את המשרד לשירותי דת, בוצעו שינויים פרסונליים רבים, והרוב המכריע של ראשי המועצות הדתיות מהציונות הדתית הוחלף.

ראש מועצה דתית שהוחלף כך, מספר כי אנשי ש"ס היו מוכנים להשתמש במשרד הפנים כדי לאיים על ראש העיר, עד שזה יסכים להצטרף לצידם. לדבריו, בעוד מפלגת הציונות הדתית מחזיקה במשרד האוצר, בצלאל סמוטריץ' "מסרב לרדת לרמה" של האיומים והלחצים שבהם משתמשים החרדים כדי להשיג את מטרותיהם: "אני מבין את האמירה שאנחנו טובים יותר, אבל אנחנו מפסידים כאן! תילחם", הוא מלין.

במקביל בכנסת, ח"כ אוהד טל מהציונות הדתית, המכהן כיו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים, שוקד במרץ להוביל חקיקה שתחזיר את מונופול הרבנות ותבטל את רפורמת הכשרות שהגה השר לשעבר כהנא. הרפורמה המקורית נועדה לפתוח את מונופול הכשרות לתחרות ולאפשר לתאגידי כשרות פרטיים להעניק תעודות כשרות. אחד הגופים שנהנה מהרפורמה הזאת הוא ארגון רבני צהר, שמזוהה עם הציבור הדתי־לאומי ומעניק אישורי כשרות, והחזרת הגלגל אחורה היא ניצחון מובהק לסיעות החרדיות שנאבקות בארגון.

האישור ל"צהר" - בוטל

לאחר הליך ממושך מול הרבנות הראשית לישראל והליכים משפטיים מורכבים שנמשכו תקופה ארוכה, קיבל אתמול מערך כשרות "צהר" אישור רשמי לפעול כגוף נותן הכשר תחת רגולציית הרבנות הראשית. אלא שבתוך כשעה פרסמה מועצת הרבנות הראשית הודעה חריגה, שלפיה ההחלטה לא אושרה על ידיה, ובהמשך הודיע גם מנכ"ל המשרד לשירותי דת כי לאישור "אין תוקף". ברקע למחלוקת מצויה העובדה כי האישור נחתם על ידי מנכ"ל הרבנות הראשית היוצא, יהודה כהן, סמוך לסיום כהונתו.

בש"ס מעוניינים לבטל את הרפורמה ולהחזיר לרבנות את המונופול, בין היתר משום שהחזרת המונופול מביאה איתה ג'ובים למשגיחי כשרות ולתפעול מערך הכשרות.

אוהד וייגלר מסביר כי התיקון החדש שמקדם ח"כ טל מבטל למעשה את שני עמודי התווך של רפורמת כהנא: פתיחת התחרות הגיאוגרפית בין מועצות דתיות ופתיחת האפשרות לגופים פרטיים להעניק תעודות כשרות. "שני הדברים האלה בוטלו כליל. חזרנו ממש־ממש־ממש לנקודת ההתחלה", אומר וייגלר.

מתן כהנא זועם במיוחד על העיתוי: "היו להם כל כך הרבה שנים להחליף את רפורמת הכשרות שלי. אז מה הם עשו עכשיו? כשנשארו להם כמה חודשים בודדים, הם החליטו פשוט לחזור למה שהיה לפני זה, לכל הרעות החולות".

שרידות פוליטית

איך הציונות הדתית הגיעה למצב הזה? אוהד וייגלר מצביע ישירות על סדר העדיפויות של השר בצלאל סמוטריץ'. לדבריו, בכיר ברבנות הראשית אמר לו כי "סמוטריץ' לא ניסה".

וייגלר מסביר כי מבחינת סמוטריץ', שרידות הקואליציה היא תנאי הכרחי למהלך מרחיק הלכת שהוא מוביל ביהודה ושומרון, ולכן הוא מוכן לשלם עליו מחיר גבוה בתחום הדת. הרב סבג מתאר אפשרות לפן נפשי עמוק יותר, שלפיו קיים בזרם החרד"לי "סוג של רגשי נחיתות כלפי העולם החרדי". תחושת נחיתות זו, לטענתו, מונעת מנבחרי הציונות הדתית לבקר את הציבור החרדי.

עד כמה ניתן לתקן את הנזק? כאן מבחין וייגלר בין שני המנגנונים השונים במידת ההפיכות שלהם. בעוד מינויי רבני ערים הם כמעט בלתי הפיכים, מבנה המועצות הדתיות מתחלף פורמלית בכל חמש שנים ולכן הוא "רוורסיבילי חד־משמעית".

מנגד, ח"כ מתן כהנא מדגיש כי המצב לחלוטין "ניתן לתיקון", ברגע שהשלטון ישתנה.

"הליך בתיאום מלא"

ממפלגת ש"ס נמסר בתגובה: "בכל הבחירות לרבנויות, ש"ס לא הביעה את דעתה ובירכה כל רב שנבחר, מכל חוג או מגזר. בכל מקום שבו התקיימו בחירות לרב, ההליך נעשה בתיאום מלא עם ראש העיר או ראש הרשות. הטענה כאילו ש"ס קובעת את זהות הרבנים היא חסרת כל בסיס.

"לגופו של עניין, כל הרבנים שנבחרו, ובהם גם רבנים שכל חטאם שהם ספרדים, נבחרו ברוב גדול מתוך הסכמה רחבה ולא מתוך שיקולים פוליטיים. גם סדר קיום הבחירות נקבע בהתאם להתקדמות ההליכים ברשות המקומית ובשיתוף ראש העיר. לכן, הניסיון לטעון כי ש"ס 'מכתיבה' את זהות הרבנים הוא שקרי ונועד להכניס טריז בין ש"ס לבין הציבור הדתי־לאומי".

ממפלגת הציונות הדתית לא נמסרה תגובה.