"חוק יסוד חילול תורה": הזעם אחרי ההצבעה בכנסת

סערה פרצה הערב (רביעי) לאחר אישור חוק יסוד לימוד תורה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. בעוד יוזמי ההצעה בסיעות החרדיות בירכו על "תיקון היסטורי" ועל הכרה במעמד לומדי התורה, באופוזיציה תקפו בחריפות את הקואליציה וטענו כי מדובר במהלך שנועד לעגן את ההשתמטות בחוק יסוד - דווקא בשעה שצה"ל מתמודד עם מחסור בכוח אדם ועם עומס חריג על מערך המילואים.

הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר מפלגת ישר!, גדי איזנקוט, תקף את קידום החוק ואמר כי "הניסיון להפוך את ההשתמטות לחוק יסוד הוא פגיעה ישירה בעמוד השדרה הלאומי שלנו". לדבריו, "בזמן שהנטל על המשרתים שובר שיאים והמחיר שהם משלמים כבד מנשוא, הקואליציה בוחרת לייצר מסלול עוקף להשתמטות. לימוד תורה הוא ערך חשוב במדינת ישראל, אבל הוא לא יכול לשמש כסות פוליטית להפקרת משימת ההגנה על המדינה". איזנקוט הוסיף כי "מי שהצביע הערב בעד חוק יסוד ההשתמטות - מעדיף את הישרדות הממשלה על פני החוסן של צה"ל והחברה הישראלית".

גם ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת ביחד, נפתלי בנט, תקף בחריפות את החוק והתחייב לבטלו אם ישוב לשלטון. "מיד עם הקמת הממשלה החדשה נבטל את חוק יסוד ביזוי התורה", אמר. "החוק ייעלם, אך אות הקלון על חברי הכנסת האומללים שתמכו בזה, יישאר".

בנט הוסיף כי "השתמטות היא ההיפך מאחדות, מפני שהשתמטות קורעת את העם מבפנים ומונעת ניצחון. צה"ל זקוק בנואשות ל-20,000 חיילים, והיום קואליציית ביבי-דרעי-סמוטריץ' אמרה שוב שאינטרסים פוליטיים חשובים מהביטחון. כשנקים את הממשלה הבאה, נבטל את כל חוקי ההשתמטות ונעמיד את מי שמשרתים את המדינה לראש סדר העדיפויות".

"אינטרסים פוליטיים חשובים מהביטחון"

יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר בתגובה לאישור החוק כי "על מנת לשמור על הגוש, נתניהו מוכן לפרק את צה"ל ואת החברה הישראלית כולה". ליברמן כינה את ההצעה "חוק יסוד חילול השם", ואמר כי היא "תישאר לנצח כאות קין על קואליציית טבח שבעה באוקטובר".

יו"ר הדמוקרטים, אלוף במילואים יאיר גולן, הצהיר כי גם בממשלה בראשות גוש האופוזיציה החוק יבוטל. "בממשלה שלנו חוק יסוד לימוד תורה יבוטל, החרדים יתגייסו ונדאג לשוויון אמיתי בנטל", אמר. "הציבור העובד והמשרת יפסיק להיות הפראייר שסוחב על גבו את החרדים".

יו"ר סיעת הדמוקרטים, ח"כ אפרת רייטן, תקפה בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת יו"ר ש"ס אריה דרעי, שנכחו במליאה. "שני הארכי-פושעים, נתניהו ודרעי, הגיעו הערב לביקור אורח במליאה כדי לנצח על מלאכת הפירוק של החברה הישראלית", אמרה. "בישראל 2026 מתעוררים בבוקר ל'הותר לפרסום' והולכים לישון בלילה עם הנהגה שיורקת בהנאה על 70% מהאוכלוסיה. אין מילים שיתארו את החלחלה".

ח"כ חילי טרופר תקף את ההנהגה החרדית על עצם השימוש בערך לימוד התורה כדי לקדם את החוק. "איך תמיד ההנהגה החרדית מדברת על כבוד התורה ואז מביאה חוקים שרק מרחיקים אנשים מהתורה?", אמר. "מאחורי המילים היפות ב'חוק יסוד לימוד תורה' יש בעצם שימוש לא ראוי בערך של תורה כדי לקדם השתמטות".

בתום ההצבעה נרשם גם עימות חריף במליאה, כאשר ח"כ גלעד קריב הטיח בנתניהו: "נתניהו, על מה למחוא לך כפיים? על חטופים שהיו בחיים וחזרו בארונות? על זה שאתה יותר רזה אחרי ה-7.10? תתבייש לך!".

ההתנגדות מתוך הקואליציה

הביקורת על החוק לא הגיעה רק מהאופוזיציה. ח"כ דן אילוז מהליכוד, שהצביע נגד ההצעה, תקף את המשך קידומה ואמר כי "חוק יסוד חילול התורה" מותח את החבל בין הציבור המשרת לקואליציה עד הקצה. לדבריו, "הכניעה המוחלטת לתכתיבי החרדים תוביל אותנו להתרסקות בקלפי, ובסוף - החבל הזה פשוט ייקרע. הליכוד אמורה להיות מפלגה ציונית שמייצגת ציבור משרת ששולח את ילדיו לקרב ומשרת במילואים".

אילוז הוסיף כי "מתחת למילים המכובסות, המטרה היחידה של החוק היא להמשיך לחלק הטבות לציבור שלא משרת תחת האצטלה של 'לימוד תורה'. זו בדיוק ההגדרה של הפיכת התורה לקרדום לחפור בו - חילול ה' אמיתי. ההיסטוריה תזכור תמיד שאחינו החרדים לא בחלו בשום אמצעי כדי לבלום כל ניסיון לעידוד גיוס, אפילו בזמן מלחמה קיומית".

גם ח"כ משה סולומון מהציונות הדתית, שהצביע נגד החוק, הסביר את החלטתו בנימוקים אידיאולוגיים ואישיים. "בשנת 2001 הוסמכתי לרבנות. בשנת 1996 סיימתי קורס קצינים. שני האירועים הללו, שני התארים האלו, הם חלק יסודי מזהותי", אמר. "במהלך שלוש השנים האחרונות השתתפתי לצערי במאות לוויות וניחומי אבלים. נחשפתי לעם ישראל ולגיבוריו במלוא הדרו".

סולומון הוסיף כי "רבים מקרב הנופלים נפלו כשספרי לימוד היו בין חפציהם האישיים. שמעתי סיפורים רבים על לוחמים שברגעים פנויים בין הסתערות להסתערות פותחים ספר לכמה דקות. זו הציונות הדתית. זו התורה". לדבריו, "חוק יסוד לימוד תורה שעלה היום לא בא להאדיר את התורה. יש דרכים רבות איך לרומם את קרן התורה. חקיקה שנויה במחלוקת שמגיעה במטרה הפוכה לקיום התורה - היא לא הדרך".

יוזמי החוק: "תיקון היסטורי"

מנגד, יוזמי החוק בירכו על אישורו בקריאה ראשונה והציגו אותו כמהלך עקרוני שנועד לעגן את מעמד לימוד התורה במדינת ישראל. יוזם ההצעה, ח"כ משה גפני, אמר כי "העם היהודי סבל מרדיפות. הוא העם היחיד ששרד את כל אלפי השנים האלה. לא רק שהעם היהודי שרד, הוא חזר לארצו, נס גלוי". לדבריו, "מה שהיה שונה בעם היהודי מכל העמים הוא לימוד התורה. אדם יהודי במדינת ישראל רוצה שיהיה חוק יסוד לימוד תורה, בין יתר חוקי היסוד".

גפני הוסיף כי "כיום, אדם שלומד תורה ועובר ברחוב, יכולים להכניס אותו למעצר. אני סבור שיש זילות בלימוד התורה ובערך שמדינת ישראל נותנת ללימוד התורה. לימוד התורה הוא מה שמחזיק אותנו כעם".

יו"ר ש"ס אריה דרעי בירך גם הוא על אישור החוק ואמר כי "הערב הרמנו את קרן התורה". לדבריו, "אישורו בקריאה הראשונה של חוק יסוד: לימוד תורה שתנועת ש"ס הובילה בנחישות, הוא תחילתו של תיקון היסטורי והכרה של מדינת ישראל בערכה העליון של התורה ובמעמדם של לומדי התורה, הנושאים על כתפיהם את קיומו הרוחני של עם ישראל". דרעי הוסיף: "בעזרת ה' נמשיך עד להשלמת החקיקה בקריאה שנייה ושלישית, כדי לעגן אחת ולתמיד את מעמדה של התורה ואת הכבוד הראוי ללומדיה".

לצד המערכת הפוליטית, גם פורום נשות המילואימניקים תקף את העברת החוק בקריאה ראשונה. "דווקא בתקופה שבה משפחות המילואים מתמודדות עם עומס חסר תקדים, לאחר כמעט שלוש שנים של שירות ממושך ומאות ימי מילואים, מצופה מהממשלה להציב בראש סדר העדיפויות את הצרכים של משפחות המשרתים שעבורן אנחנו נלחמות מדי יום", נמסר מהפורום. "העברת החוק בקריאה ראשונה בעת הזו מבטאת באופן חד משמעי מהם סדרי העדיפויות של מקבלי ההחלטות. משפחות המשרתים - לא בראשם".

בפורום קראו לשרים ולחברי הכנסת לעצור את המשך קידום החוק. "אנחנו קוראות לשרים ולחברי הכנסת שפגשו אותנו, ששמעו את הקשיים והאתגרים, שלחלקם יש ילדים שנמצאים כעת בשירות מילואים מעבר לקווי האויב - עצרו את זה. אל תיתנו יד לחוק שיעמיק את הפערים ויסיט את תשומת הלב ממשפחות המשרתים".