מכירת חיסול: כך עובד הדיל החרדי-קואליציוני, ומי מסרב לתת לו יד

דיל נתניהו-החרדים נמצא בישורת האחרונה, אך המחיר הציבורי והפוליטי הולך ומאמיר. בד בבד עם הקריאות לאחדות לאחר הבחירות, הקואליציה דוחפת השבוע חמישה חוקים שנויים במחלוקת - שחלקם מטלטלים מגזרים שלמים וספק רב אם יזכו להסכמה רחבה.

בזמן שנתניהו קורא להקמת אחדות רחבה אחרי הבחירות, הקואליציה מקדמת בבת אחת חמישה חוקים שעלולים לפצל את החברה הישראלית. מחוק יסוד שמעניק מעמד חוקתי ללימוד תורה ועד שינויים בכשרות ובתפקיד היועמ"שית - כך עובד הדיל החרדי־קואליציוני, ומי מסרב לתת לו יד.

חוק ועדת חקירה פוליטית

הצעת החוק להקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, שמקדמת הקואליציה במקום ועדת חקירה ממלכתית, אינה נהנית מהסכמה רחבה. ההצעה מבקשת מסלול נפרד עם מנגנון מינוי חדש - במקום נשיא בית המשפט העליון, שעל פי החוק הקיים אמור למנות את חברי הוועדה.

יו"ר הכנסת ינסה תחילה לגבש הרכב מוסכם שיאושר ברוב של 80 ח"כים. אם לא יושג רוב כזה, ימנה יו"ר ועדת הכנסת שלושה חברים בהסכמת הקואליציה, וראש האופוזיציה ימנה שלושה נוספים - לפחות אחד מכל צד יהיה כשיר לשמש שופט עליון. מוצע גם למנות ארבעה משקיפים מקרב חטופים משוחררים ובני משפחות שכולות, ללא זכות הצבעה.

המתנגדים מזהירים כי המנגנון יהפוך את הוועדה לגוף פוליטי, שכן חבריה ייתפסו כמזוהים עם הצד שמינה אותם - מה שעלול לפגוע באמון הציבור במסקנותיה. יוזמי ההצעה טוענים מנגד כי המנגנון הקיים אינו נהנה מאמון ציבורי רחב. ההצעה מקודמת בעוד בג"ץ דן בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית, לאחר שבנובמבר הוציא בית המשפט צו על תנאי בנושא.

חוק יסוד לומדי תורה

ועדת הכנסת אישרה היום (שלישי) לקריאה ראשונה את "חוק יסוד לימוד תורה", של ח"כ משה גפני. החוק צפוי לעלות מחר לאישור מליאת הכנסת, כחלק מהדיל הקואליציוני שכולל גם את פיצול תפקיד היועמ"שית.

הדיל נרקם לאחר שראשי המפלגות החרדיות, ח"כ אריה דרעי וח"כ משה גפני, הבהירו בפגישה עם ראש הממשלה כי מדובר בתנאי בל יעבור - ולא יצביעו על שום חקיקה אחרת עד שהחוק יתקדם.

גפני הצהיר בוועדה: "לימוד התורה הוא ששמר עלינו לאורך כל ההיסטוריה של העם היהודי, וכעת גם במדינת היהודים לימוד התורה יקבל את המעמד הראוי לו".

בקואליציה עצמה נרשמו בקיעים: ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית), וחברי הכנסת דן אילוז ויולי אדלשטיין (הליכוד), צפויים להצביע נגד. ח"כ יעקב אשר הזהיר בדיון: "הולך להיות קרע במדינה והוא רק יגבר". בש"ס שואפים להביא את החוק גם לקריאה שנייה ושלישית לפני פיזור הכנסת.

חוק הקפאת מעצרי משתמטים חרדים

בוועדת החוץ והביטחון התפתח דיון סוער סביב הוראת המעבר לחוק הגיוס - "חוק הפסקת המעצרים". מדובר בתיקון שאמור למנוע את מעצרם של מלש"בים חרדים עד לאחר הבחירות, פתרון שבש"ס אופטימיים לגביו ומעריכים כי יעבור את מבחן בג"ץ. אלא שיועמ"שית הוועדה, עו"ד מירי פרנקל, התנגדה בתוקף וטענה כי הסעיפים לא יביאו לגיוס בפועל.

מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, הציג בדיון את עמדת הממשלה: "אנחנו חוששים באופן אמיתי מהיפוך מגמה שתהיה ירידה בגיוס חרדים וגם ממלחמת אחים. אם הגיוס יהיה בכפייה, כל הציבור החרדי יהפוך לפלג הירושלמי".

פוקס הדגיש שהמצב החוקי כיום מחייב גיוס וכולל סנקציות כלכליות ועצירת תקציבי הישיבות מזה שנתיים, וכי תכלית החוק הנוכחי היא לגשר על התקופה "עד שתקום ממשלה חדשה ותוכל להסדיר את כל האירוע הגדול הזה".

תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, התנגד בחריפות: "עצירת כלי האכיפה לא תביא אנשים מחר בבוקר. זה לא אפשרי שקבוצה אחת שנמצאת תחת חוק שירות ביטחון לא תהיה כלפיה אכיפה, ואחת שכן. האכיפה היא חלק מהיכולת שלנו לממש את החוק. אני לא חושב שיש היום חרדי שלא יכול לשרת בצה"ל".

חוק פיצול תפקיד היועמ"שית

הצעת חוק מקיפה, המבקשת להפוך את תפקיד היועמ"ש למשרת אמון. היא תפצל את התפקיד לשניים - יועץ משפטי שיטפל בתחום האזרחי־מנהלי, ותובע כללי שיטפל בתחום הפלילי - ותבטל את משרת פרקליט המדינה. כן תשנה את משך הכהונה: במקום שש שנים קבועות, היועמ"ש יכהן לפי תקופת הממשלה שמינתה אותו, ותוטל עליו חובה "לחתור לסייע לממשלה בהגשמת מדיניותה". חוות דעתו בכתב לא תחייב עוד את הממשלה.

התומכים טוענים שמדובר בהסדרה הולמת של סמכויות היועמ"ש. המתנגדים חוששים מהחלשת עצמאות המוסד ומפוליטיזציה - וממהלך שיקל על פיטוריה של היועצת המכהנת, גלי בהרב־מיארה, שכבר נבלם פעם אחת בבג"ץ.

חוק רפורמת הכשרות

חזית נוספת מתנהלת בוועדה למיזמים ציבוריים בראשות ח"כ אוהד טל, שם דנים ב"חוק איסור הונאה בכשרות" שמטרתו לבטל את רפורמת כהנא משנת 2021. החוק מבקש להחזיר את המונופול לרבנות המקומית, לאסור על רבנים להעניק כשרות מחוץ לתחומם, ולמנוע מתאגידים פרטיים להעניק כשרות עצמאית.

המלכוד המרכזי נוגע למנגנון העסקת משגיחי הכשרות, שנועד לפתור את ניגוד העניינים הנוכחי שבו בעל העסק משלם ישירות למשגיח. בש"ס דורשים שהמשגיחים יועסקו דרך המועצות הדתיות - שרובן בשליטת המפלגה.

אלא שבאוצר ובציונות הדתית חוששים שהדבר יוביל לזינוק ביוקר המחיה ערב הבחירות. לאחר דיונים בין שר האוצר, אגף התקציבים וח"כ טל, המסתמן בוועדה כפשרה הוא דחיית הסדרת מנגנון ההעסקה בשנה וחצי לפחות - פתרון שאינו מקובל על ש"ס, אך מהווה תנאי הכרחי מבחינת הציונות הדתית כדי להתקדם להצבעה על ההסתייגויות בשבוע הבא.