הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון העביר הערב את חוות דעתו החריפה על הצעת החוק להקפאת מעצרי חייבי הגיוס, וקבע כי בנוסחה הנוכחי היא חורגת ממטרתה המקורית ומהווה למעשה "מיני חוק גיוס" ואף "סעיף חנינה" למשתמטים.
לפי חוות הדעת, קריאה משולבת של סעיפי ההצעה חושפת פער מהותי בין הכוונה המקורית - יצירת הסדר זמני להקפאת מעצרים במסגרת הוראת שעה – לבין הנוסח המעודכן שהונח על שולחן הוועדה. בייעוץ המשפטי נכתב כי מדובר בהצעת חוק שתכליתה בפועל היא להסדיר את מעמדם של בני הישיבות, הן בטווח המיידי והן בעתיד.
עוד מציינים כי הדבר בא לידי ביטוי גם בסעיף המטרה של ההצעה, הקובע כי "מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה ייקבע בהוראת שעה הסדר מיוחד לתלמידי ישיבה שתורתם אומנותם". לטענת היועצים המשפטיים, חשיבות לימוד התורה היא הרכיב היחיד המעוגן בסעיף המטרה, והוא משמש בסיס להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות.
בחוות הדעת נטען עוד כי ההסדר המוצע יוביל לכך שכל מלש"ב יוכל בעתיד לטעון שמעמדו כבר נבחן, ובכך לייתר לחלוטין דיון מחודש בעניינו. "זהו 'סעיף חנינה' המבקש להסדיר את מעמדם של המלש"בים המוגדרים כיום כעריקים או כמשתמטים", נכתב.
בנוסף, מזהירים בייעוץ המשפטי כי ההצעה מעניקה לגיטימציה גם למלש"בים עתידיים שלא לציית להוראות חוק שירות ביטחון, ומעניקה להם למעשה חסינות מראש מפני נקיטת הליכים פליליים.
בסיכום חוות הדעת קובע הייעוץ המשפטי כי הצעת החוק אינה מסתפקת בהקפאה זמנית של המעצרים, אלא מנסה ליצור "מסלול עוקף" שנועד לייתר את הצורך בהסדר חקיקתי כולל להסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות.
כמו כן, היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, תגיע באופן חריג לדיונים בחוק הקפאת המעצרים בוועדת החוץ והביטחון. בשל העומס שנוצר בכנסת, בדגש על חוק יסוד: לימוד התורה, היא לא תספיק לכתוב חוות דעת, ולכן תביע את עמדתה בעל פה.
חשוב לציין כי הסכמת החרדים לחקיקת חוק הגיוס מול נתניהו הותנתה בכך שהיועצת המשפטית של הכנסת תאשר את החוק. הדבר לא קרה, אך החרדים רואים בה סמכות – בניגוד ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.
עמדת הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון מרמזת כי הייעוץ המשפטי של הכנסת לא יתמוך בחוק הקפאת המעצרים, ולכן החרדים צפויים להמשיך להחרים את הצעות החוק של הקואליציה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו