סמוטריץ' ל"היום": "החוות מאפשרות לייצר רצף טריטוריאלי"

כשרה"מ לשעבר נפתלי בנט התיישב בפודקאסט של התאגיד, רוב הכותרות עסקו באוטונומיה הפלסטינית. אך מבחינת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', המשפט החשוב ביותר בראיון הגיע במקום אחר: בנט אמר כי ממשלה בראשותו תפעל נגד בנייה בלתי חוקית, כולל מאחזים בשטחי B. עבור רבים זו היתה אמירה כללית על שלטון החוק. עבור סמוטריץ', זו היתה הצצה למדיניות שתבוצע בפועל אם גוש השינוי יחזור לשלטון.

עיקרי הדברים

• סמוטריץ' טוען: בנט ואיזנקוט יחזירו את ישראל למסלול מדיני ויעצרו את תנופת ההתיישבות
• לטענתו, הממשלה הובילה מהפכת התיישבות חסרת תקדים ביהודה ושומרון
• במערכת ההתיישבות פועלים להסדיר חוות ויישובים לפני הבחירות
• היעדים הבאים: פינוי חאן אל-אחמר, ביטול הסכמי אוסלו והמשך הרחבת ההתיישבות
•  

"אני יודע על שיחות שמתקיימות בין גורמים באיחוד האירופי, בבריטניה ובצרפת לבין אנשים בסביבתם של בנט ואיזנקוט על האפשרות לחזור למסלול מדיני", אומר סמוטריץ' בראיון ל"היום". "הם כבר מדברים על פינוי החוות, פינוי היישובים החדשים וחזרה להסדרים מדיניים". במילים אחרות, סמוטריץ' משוכנע שהבחירות הקרובות יכריעו אם המהפכה שביצע ביהודה ושומרון תימשך או תתחיל לנוע לאחור.

בזמן שרוב הישראלים עסקו בעזה, בלבנון ובאיראן, ביהודה ושומרון התחולל אחד השינויים הגדולים מאז קום המדינה. 160 חוות חדשות עלו לקרקע, יותר מ-100 יישובים חדשים אושרו, צפון השומרון חזר למפת ההתיישבות, מיליארדי שקלים הושקעו בתשתיות, והאחיזה הישראלית בשטח הורחבה דרמטית. תומכי המהלך מכנים זאת מהפכת ההתיישבות הגדולה ביותר בתולדות המדינה; מתנגדיו קוראים לזה סיפוח זוחל.

כדי להבין את עוצמת החשש, צריך להבין את גודל השינוי. עם הקמת הממשלה קיבל סמוטריץ' סמכויות חסרות תקדים במשרד הביטחון. לראשונה מאז אוסלו, חלקים משמעותיים מניהול החיים האזרחיים ביו"ש עברו לשר מהציונות הדתית. המנהל האזרחי, התכנון והבנייה, הסדרת היישובים, הקרקעות והתשתיות הפכו לכלי העבודה המרכזיים שלו.

מבחינת תומכיו, מדובר במהלך היסטורי שנועד לתקן עיוות של עשרות שנים. מבקריו ניתחו זאת כצעד נוסף בדרך להחלת ריבונות בפועל. כך או כך, יו"ר הציונות הדתית ניצל את סמכויותיו כדי לקדם תוכנית רחבה שמטרתה, לדבריו, לשנות את המציאות באופן בלתי הפיך.

סמוטריץ' משוכנע שהחברה הישראלית עברה שינוי עמוק מאז 7 באוקטובר. מה שנראה במשך שנים כוויכוח אידיאולוגי על גבולות, הפך לשאלה ביטחונית פשוטה. "אין כיום קונים בציבור הישראלי לסחורה שהיא מדינה פלסטינית. אנשים התפכחו. כולם מבינים היום כמה זמן לוקח להגיע מטולכרם לכפר סבא, להוד השרון או לתל אביב".

היחסים בין בנט לסמוטריץ' הם אחד הסיפורים המעניינים של הפוליטיקה הישראלית בעשור האחרון. שניהם צמחו מאותו מחנה והנהיגו את הציבור הדתי־לאומי, אך בעוד בנט ביקש להפוך למנהיג ימין רחב, סמוטריץ' נשאר מחויב לקו האידיאולוגי הקלאסי. הפיצוץ הגיע אחרי בחירות 2021, כשבנט הקים ממשלה עם לפיד ובתמיכת רע"ם. "נפרדתי מבנט כשהסתכלתי לו בעיניים והבנתי שהוא הולך עם עבאס", אומר סמוטריץ'. "הוא שיקר כל מערכת הבחירות".

מאחורי המתקפה על בנט מסתתר לדברי סמוטריץ' פחד עמוק. "הם יעצרו הכל", הוא אומר. לכן במערכת ההתיישבות נמצאים ב"מרוץ נגד השעון". במנהלת ההתיישבות מספרים כי אחת המשימות המרכזיות עד הבחירות היא הסדרה רשמית של כמה שיותר חוות. כל עוד הן אינן מוסדרות, קל יותר משפטית לפנותן. בדיוק כפי שהסדרת יישוב מקנה לו מעמד יציב, כך הסדרת החוות נועדה להקשות על ממשלות עתידיות לבטל את האחיזה.

מנסים להסדיר במהירות

סמוטריץ', המשוכנע שהאופוזיציה תבטל כל מהלך שבוצע ביהודה ושומרון, מזרז גם את הקמתם של יישובים שכבר אושרו. ל"היום" נודע כי יישובים שאושרו על ידי המועצות אך טרם עלו לקרקע נמצאים בלחץ גדול ועובדים קשה כדי לקדם להסדיר את התקציבים הנדרשים להקמתם עוד לפני הבחירות.

נקודת המפנה, לדברי שר האוצר, היתה תוכנית טראמפ. "כשהסתכלנו על המפה הבנו את הבעיה. להם יש רצף טריטוריאלי, ואילו אנחנו נשארנו עם איים מבודדים. היעד שלי היה שבפעם הבאה שמישהו יניח מפה על השולחן, המציאות תהיה הפוכה. שאנחנו נהיה הרצף והם יהיו הנקודות".

זוהי תמצית האסטרטגיה: לא מאבק על כל גבעה בנפרד, אלא יצירת רצפים טריטוריאליים. כאן נכנסות החוות. "החוות הן לא רק התיישבות. הן הכלי שמאפשר לתפוס מרחב ולייצר רצף".

אחת הסיבות להצלחה, לדבריו, היתה שהמהלך נעשה הרחק מאור הזרקורים. "לא רצתי לתקשורת, לא חשפתי את המפות". רק לאחר שחלק גדול מהמהלכים בוצעו, החלה התמונה להתברר. שינוי משמעותי התרחש בתוך מערכת הביטחון - אם בעבר חוות נתפסו כנטל ביטחוני או כמוקד חיכוך, כיום יותר מפקדים מבינים את חשיבותן.

"במה שנוגע לשטחי C, גם אבי בלוט וגם אייל (זמיר) איתנו באופן מלא. היום מבינים שזה לא רק התיישבות, זה ביטחון".

הסמל הגדול לשינוי הוא צפון השומרון. לאחר ביטול חלקים מחוק ההתנתקות, חזרה ההתיישבות לחומש, ולאחר מכן גם לשא־נור. במקביל מקודמת תוכנית להקמת 18 יישובים בצפון השומרון, לעומת ארבעת היישובים שפונו במסגרת ההתנתקות. אך המהלכים נוגעים גם לבקעת הירדן, בנימין, גוש עציון ודרום הר חברון.

היעדים שטרם הושלמו

לצד אלה נותרו יעדים שטרם הושלמו. הראשון הוא חאן אל־אחמר, שהפך לסמל: לימין לחוסר אכיפה, ולקהילה הבינלאומית למאבק נגד ההתיישבות. פינויו נותר אחד היעדים שסמוטריץ' מבקש להשלים בקדנציה הנוכחית.

היעד השני, המסובך יותר, הוא ביטול הסכמי אוסלו. לטענת סמוטריץ', הרשות מחזיקה כיום בכוח החורג בהרבה מההסכם המקורי: לפי נתוני רגבים, מול כ־12 אלף אנשי ביטחון חמושים בנשק קל שנקבעו בהסכם פועלים כיום כ־65 אלף מקבלי משכורות במנגנוני הביטחון, המחזיקים מקלעים, נשקי צלפים, מטענים ומשוריינים.

הארגון מצביע גם על פער בהיקף: בעוד שבישראל פועל בממוצע שוטר אחד לכל אלף תושבים, ברשות עומד היחס על 13 עד 24 אנשי ביטחון לכל אלף תושבים. מבחינת סמוטריץ' זהו צעד חשוב אף יותר מריבונות.

המהפכה אינה מסתכמת בחוות וביישובים. לדבריו, "אנחנו כבר באזור 8 או 9 מיליארד שקלים שהושקעו רק בכבישים ובתחבורה".