יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ בועז ביסמוט, הודיע היום (ראשון) כי יכנס את הוועדה במהלך השבוע הקרוב לדיונים דחופים בהצעת הוראת השעה להקפאת ההליכים הפליליים נגד לומדי תורה. הדברים מגיעים בתגובה לפנייה רשמית שקיבל משרד הביטחון ומהממשלה.
במכתב רשמי ששיגר לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולמזכיר הממשלה יוסי פוקס, מעניק ביסמוט גיבוי מלא למהלך ויוצא בחריפות נגד מדיניות אכיפת המעצרים הנוכחית כלפי צעירים חרדים שאינם מתגייסים.
שר הביטחון ישראל כ"ץ שלח הבוקר (ראשון) מכתב ליו״ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט שבו הוא מבקש לקדם את הוראת השעה של חה״כ אריה דרעי להפסקת המעצרים של בחורי הישיבות.
שר הביטחון כתב במכתב: "יש לכלול בהוראת השעה את הסעיפים המגדירים מיהו תלמיד ישיבה שתורתו אומנותו, מהם התנאים לעמידה בסעיפי האכיפה הפלילית, הוראות לעניין תצהיר מהישיבה, רשימת הישיבות, פיקוח ואכיפה אפקטיביים על בחורי הישיבות".
גם מזכיר הממשלה יוסי פוקס, שלח אמש (שבת) מכתב חריג ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, בו מציג את עמדת הממשלה שמתנגדת למעצרי בחורי ישיבה משתמטים משירות בצה"ל.
המכתב קורא לח"כ מהליכוד ביסמוט לתמוך בקידום הקפאת המעצרים של לומדי התורה - בטענה כי זה מרחיק גיוס. במכתבו, טען פוקס כי המעצרים פוגעים במאמצים להגדיל את גיוס החרדים לצה"ל, מעמיק את הקרע עם הציבור החרדי ואף עלול, לדבריו, להוביל ל"קריעת החבל עם הציבור החרדי עד כדי הגעה חלילה למלחמת אחים".
במכתבו, כותב ביסמוט כי "כפי שציין מזכיר הממשלה יוסי פוקס במכתבו, עמדתם המקצועית של גורמים הפועלים בשטח בתחום שילוב חרדים בצה"ל, ובכללם ראשי ישיבות ההסדר החרדיות, היא כי המשך מדיניות המעצרים עלולה לפגוע במאמצי הגיוס ולהקטין את היקף המתגייסים בפועל", כתב יו"ר הוועדה.
ביסמוט הדגיש כי הניסיון לאכוף את הגיוס באמצעות הליכים פליליים ומעצרים משיג את התוצאה ההפוכה: "הלכה למעשה, המעצרים יוצרים אפקט הפוך מן הרצוי ומרחיקים צעירים חרדים ממסלולי השירות".
יו"ר ועדת חוץ וביטחון לא חסך בביקורת גם על ההשלכות החברתיות של המצב הקיים, וקשר בין המעצרים לבין גלי המחאות האלימות ברחובות. "מדיניות זו יוצרת קרע חסר תקדים ומתח גדול בין הציבור הכללי למגזר החרדי, כדוגמת אירועי חסימות הכבישים, אשר יסודם בקביעה המפורסמת לפיה 'אין מחאה אפקטיבית ללא הפרעה לסדר הציבורי'", ציין.
המרוץ של הקואליציה להעברת החוקים של החרדים.
הקואליציה פתחה היום במהלך מואץ בניסיון להעביר את שני החוקים המרכזיים מבחינת המפלגות החרדיות: ׳חוק יסוד לימוד התורה׳. ו- ׳חוק הקפאת מעצרי העריקים׳.
הבוקר החלו הדיונים על ׳חוק יסוד לימוד התורה׳ בוועדת הכנסת ולא בוועדת החוקה. השינוי הביא להתנגדות חריפה מצד הייעוץ המשפטי של הכנסת. היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפק, הבהירה כי מאחר שמדובר בחוק יסוד, ראוי שיידון בוועדת החוקה ויעבור הליך סופר תקין. במהלך הדיון התפתחו עימותים בין חברי הכנסת, כשגם חברי הקואליציה דן אילוז ומשה סולמון הסתייגו מהחוק וטענו כי הוא עלול גורם לחילול השם.
עיקרי החוק
- הגדרת תורתו אמנותו תכלול חובת לימודים בישיבה של לפחות 45 שעות שבועיות או 40 שעות בכולל, לצד איסור מוחלט על כל עיסוק או עבודה נוספת.
- יוגש תצהיר בכתב מהתלמיד ומראש הישיבה המאשרים את עמידתם בתנאים, כאשר ראש הישיבה מחויב לדווח לצבא עד ה-14 בכל חודש על מי שהפסיק ללמוד.
- מפקחי משרד הביטחון יבצעו ביקורות פתע פיזיות בכל הישיבות אחת לשלושה חודשים (זמן הוראת השעה).
- ישיבה שבה תתגלה אי נוכחות חוזרת של 20% ומעלה מתלמידיה, תוסר מרשימת המוסדות המוכרים.
- הרמטכ"ל יקים ועדות צבאיות מיוחדות שיקפיאו ויבטלו הליכים פליליים, חקירות או צווי מעצר בשל אי התייצבות, עבור תלמידים שיגישו תצהיר כי למדו בפועל החל מ-1 ביולי 2023.