למרות שבועות סוערים בזירה הפוליטית והמדינית, גוש הימין שומר על יציבות בסקר המנדטים החדש של "היום" ומכון "קנטאר" בעריכת דודי חסיד. הליכוד נותר עם 24 מנדטים, וגם יתר תמונת הגוש לא משתנה באופן דרמטי. מנגד, בתוך גוש המרכז-שמאל - או גוש השינוי - נמשכת הטלטלה: גדי איזנקוט ומפלגת "ישר!" שוב שוברים שיא, פותחים פער של חמישה מנדטים מנפתלי בנט ומפלגת "ביחד", ומתייצבים על 21 מנדטים לעומת 16 בלבד לבנט.
עם הפיכתו של איזנקוט לדמות המובילה בגוש, נראה שסיכויי האיחוד עם לפיד ובנט הולכים ומתרחקים. עם זאת, הנתונים מלמדים כי לא מדובר ביכולת של איזנקוט להביא מנדטים משמעותיים מחוץ לגוש, אלא בעיקר בתומכי מרכז-שמאל שמעבירים אליו את תמיכתם באופן הולך וגובר. במובן הזה צדקו אנשיו של יאיר לפיד, שאומרים מאחורי הקלעים כי האנרגיה שמושקעת במאבק הדו-ראשי בתוך הגוש אינה מביאה תמיכה משמעותית מבחוץ - אלא בעיקר מייצרת אינטריגות פנים-מחנאיות.
במצב כזה, ממשלה צרה עתידית של גוש המרכז-שמאל בהובלת איזנקוט תהיה תלויה בתמיכת המפלגות הערביות - או לחלופין במפלגות החרדיות. בסקר שאלנו את מצביעי האופוזיציה העתידיים מה היו מעדיפים שיקרה אם לגוש לא יהיו 61 מנדטים. התשובה ברורה למדי: רק 11% תומכים בכניסת החרדים לממשלה כזו, לעומת 41% שמעדיפים את רע"ם כשותפה. 28% היו מעדיפים ללכת לבחירות נוספות. חשוב לציין כי מדובר בתמיכה שמגיעה הן ממצביעי אופוזיציה המזוהים עם הימין והן ממצביעים המזוהים עם השמאל.
בפילוח נוסף מתברר כי בקרב מצביעי אופוזיציה המזוהים עם הימין, 33% היו מעדיפים ללכת לבחירות חוזרות, לעומת 19% שתומכים בממשלה עם רע"ם ו-18% בלבד שתומכים בממשלה עם החרדים. מנגד, בקרב מצביעי אופוזיציה המזוהים עם השמאל נרשמת תמיכה רחבה בהרבה בשותפות עם רע"ם - 56% בסך הכל.
בעוד בנט ואיזנקוט נזהרים מאוד מלנקוב ברע"ם כשותפה שתאפשר להם להקים את הממשלה הבאה, מתוך מחשבה שיוכלו בעתיד לגייס קולות נוספים מהימין, בקרב מי שכבר נמצא בגוש השינוי - כניסת רע"ם לממשלה כבר אינה מילה גסה.
המנדטים יציבים - אבל הדרך ל-61 רחוקה
הליכוד, כאמור, מתייצב על 24 מנדטים ואינו מאבד כוח גם בשבוע החולף. בצלאל סמוטריץ' והציונות הדתית שומרים על ארבעה מנדטים יציבים - זה הסקר השלישי ברציפות. ההימור של נתניהו על דיל פומבי נוסף עם החרדים, בתמורה לקביעת תאריך לבחירות, מעורר דעת קהל שלילית - אך לא מייצר בשלב זה נזק אלקטורלי ברור. בקרב מצביעי הקואליציה העתידיים נרשמים 40% תמיכה בדיל, לעומת 36% שמתנגדים לו. בקרב כלל המדגם, לעומת זאת, שיעור המתנגדים עולה ל-66%.
גם גוש הימין עדיין רחוק מאוד מהרכבת הממשלה הבאה. מעבר לכך, הקמת מפלגת ימין נוספת עלולה דווקא להרחיק את נתניהו מכיסא ראש הממשלה, שכן בתרחישים מסוימים היא מפילה את הציונות הדתית מתחת לאחוז החסימה. בסקר בדקנו מה היה קורה אם הייתה קמה מפלגה בראשות עופר וינטר - שטרם הכריז על צעדיו בפוליטיקה הארצית, אך נוכח יותר ויותר בזירה התקשורתית. התוצאה מפתיעה: מפלגה בראשותו מקבלת חמישה מנדטים ללא חיבורים.
בשבועות האחרונים וינטר ממלא כנסים וחוגי בית ברחבי הארץ, ומדבר בין היתר על פערי התפיסה הביטחונית בינו לבין גדי איזנקוט. מפלגה בראשותו נוגסת במפלגות גוש הימין - הליכוד, בן גביר וסמוטריץ' - אך במקביל מצליחה להעביר מנדטים גם מגוש השינוי, ובהם מנדט אחד שמגיע ישירות מאביגדור ליברמן. נתון זה מסביר היטב את הניסיון של כל השחקנים על המגרש הפוליטי, משני צידי המתרס, לפעול כדי לגרוע מכוחו.
בשל הנעלמים הרבים בגזרת המתמודדים העתידיים, שאלנו הפעם גם מי צריך לעמוד בראש מפלגת ימין חדשה אם תקום. 16% מכלל המדגם ו-35% מקרב מצביעי הימין היו רוצים לראות את וינטר בראשה. אחריו גלעד ארדן, עם 15% מכלל המדגם ו-12% ממצביעי גוש הימין. בסקר נבדקו גם שמותיהם של איילת שקד ויולי אדלשטיין, שלא הציגו בשלב זה יוזמה להקמת מפלגה נפרדת: המצביעים העתידיים הביעו תמיכה נמוכה יותר באפשרויות הללו - 10% באדלשטיין ו-7% בשקד.
גנץ מחפש גוש חדש
נראה כי בשלה העת להכרזתו הקרובה של בני גנץ, כפי שהוא מתבטא אצלנו לראשונה בריאיון, על הקמת "הגוש של עם ישראל" - צבר של מפלגות ואישים שירוצו יחד במטרה להקים ממשלה רחבה, ולא ממשלה צרה. בתרחיש שבו קמה מפלגה חדשה של גנץ, הנדל ושמחי, היא מקבלת שבעה מנדטים - על חשבון בנט, איזנקוט וליברמן, אך גם על חשבון הליכוד.
המפלגה הזו מקרבת את גוש השינוי ל-58 מנדטים ואת גוש הימין ל-58 מנדטים, אולם גנץ מבהיר כי פניו לממשלה רחבה. במילים אחרות, גם בתרחיש שבו המפה הפוליטית מתארגנת מחדש סביב רשימה כזו, לא מדובר בהכרח במהלך שנועד להשלים 61 מנדטים לאחד הגושים - אלא בניסיון לכפות מבנה פוליטי אחר.
הביקורת באופוזיציה על התמודדות נתניהו עם המשבר מול הנשיא טראמפ, ועל ניסיונו לעמוד על האינטרסים הישראליים, הולמת את דעת הקהל בבית - בחלוקה גושית מובהקת. 34% מכלל המדגם חושבים שנתניהו מתמודד בסך הכל טוב עם המשבר. בקרב מצביעי הקואליציה העתידיים הנתון מזנק ל-69%, ואילו בקרב מצביעי האופוזיציה העתידיים הוא עומד על 14% בלבד.
עם זאת, בשאלה מי היה עושה זאת טוב ממנו, אף אחד מהטוענים לכתר בגוש השינוי לא רושם הצלחה גדולה במיוחד - אם כי לבנט יש יתרון קל על איזנקוט. בקרב מצביעי האופוזיציה העתידיים, 30% סבורים שבנט היה מנהל את המתיחות מול ארה"ב בצורה הטובה ביותר, ואחריו איזנקוט עם 27%. ליברמן מקבל 11% בלבד. 19% ממצביעי האופוזיציה העתידיים סבורים שאף אחד מהמועמדים לא היה מצליח במשימה. בקרב כלל המדגם, בנט ואיזנקוט מקבלים ציון דומה - 16% תמיכה בלבד לכל אחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו