מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות, עו"ד דין ליבנה, הציג היום (חמישי) בהופעתו הפומבית הראשונה בתפקיד את ההיערכות למערכת הבחירות הקרובה, והדגיש: "אי אפשר להפחיד אותי או לאיים עליי. לא ניתן לזייף את הבחירות בישראל, גם אם אני הייתי רוצה - לא הייתי מצליח".
בכנס האקדמי "דאטה, כוח והמדינה בעידן של AI" באוניברסיטת רייכמן, הסביר ליבנה: "כמות האמצעים שוועדת הבחירות נוקטת כדי לשמור על הקול של כל אזרח היא מהגבוהות בעולם. יש לנו אמצעים טכנולוגיים, אמצעים אנושיים, בקרה על כל שלב בתהליך ומפקחים בכל קלפי. אין מעטפה שאנחנו לא יודעים מאיפה היא באה ולאן היא הולכת".
כשנשאל על טענות לפיהן גם גורמים מתוך מנגנון הבחירות עלולים לשנות את התוצאות, אמר: "זה פשוט לא אפשרי. בקלפי יושבים נציגים מסיעות שונות, מזכירי ועדת קלפי, מפקחים ומשקיפים שמבקרים זה את זה. כדי לזייף בחירות בישראל צריך קונספירציה מטורפת של עשרות אלפי אנשים".
ועדיין, גם עם סיכויי הזיוף האפסיים, אובדן של אמון הציבור במערכת ובשקיפותה הוא אתגר שליבנה עוד מתמודד איתו בשטח: "אי אמון בתוצאות ואי אמון במערכת הם דבר הרסני לכל מדינה דמוקרטית. הציבור צריך לדעת שאנחנו כאן כדי לשמור על הקול שלו ועל הליך בחירות הוגן. אחד הדברים המרכזיים שהצבתי כדגל הוא שקיפות מלאה - אנחנו מתכוונים לעשות את הבחירות השקופות ביותר שהיו אי פעם. נשדר בשידור חי את כספת המעטפות הכפולות, כך שכל אזרח יוכל לראות שאף אחד לא נכנס ואף אחד לא יוצא".
בהתייחס להתמודדות עם דיסאינפורמציה ודיפ-פייק, סיפר: "הקמנו צוות משותף עם גורמי ביטחון, טכנולוגיה ומשפט שבונה מתודולוגיה להתמודדות עם התופעה. נהיה נוכחים ברשתות החברתיות, בתקשורת ובכל פלטפורמה אפשרית, כדי שהציבור יקבל מידע אמין בזמן אמת". עוד הוסיף כי ועדת הבחירות פועלת בשיתוף פעולה עם פלטפורמות דיגיטליות, ובהן מטא וטיקטוק, במטרה לאתר ולהסיר במהירות תכנים מטעים העלולים להשפיע על יום הבחירות.
"תיקים על תיקים של היערכות"
הבחירות מתוכננות אמנם ל-20 באוקטובר, אך במדינה למודת מלחמות ומצבי חירום - בוועדה נערכים גם לתרחיש כזה: "התפקיד של ועדת הבחירות הוא להיות ערוכה לכל אירוע - מגפה, מלחמה, אסון טבע או כל תרחיש אחר. אנחנו נערכים לגרוע מכל כדי שהטוב ביותר יקרה", הסביר עו"ד ליבנה.
כדוגמה הזכיר את מערכת הבחירות שנערכה בתקופת הקורונה - אז, לדבריו, הייתה ישראל המדינה הראשונה שקיימה בחירות בזמן מגפה. "היו לנו תיקים על גבי תיקים של היערכות לכל תרחיש אפשרי". גם במקרה של אזעקות במהלך יום הבחירות קיימים נהלים מסודרים הכוללים אבטחת הקלפי, נעילת חומרי הבחירות, תיעוד מצולם וחידוש ההצבעה מיד עם סיום האירוע.
כשנשאל האם מופעלים על הוועדה ועליו לחצים פוליטיים, השיב: "יש לחץ, וצריך להיות לחץ. כולם רוצים לדעת שהבחירות מתנהלות באופן תקין. אף אחד לא רוצה שהציבור יחשוב שהבחירות מזויפות, משום שאז גם הבוחרים שלו עלולים שלא להגיע להצביע. אך חשוב להגיד - אי אפשר לאיים עליי, אי אפשר להפחיד אותי. אני אעשה את התפקיד שלי טוב בשביל כולם, לא משנה מה יעשו".
עוד נשאל האם מתעורר חשש באשר לסוגיית חשאיות ההצבעה בעקבות אירועי הבחירות לתפקיד מבקר המדינה, שבמהלכן פורסמו צילומים של פתקי הצבעה. ליבנה השיב כי אינו מבקש להתייחס למקרה הקונקרטי משום שהעניין מצוי בפני השופט סולברג. עם זאת, בחר להדגיש כי הבחירות לכנסת שונות וכי חשאיות ההצבעה מעוגנת בסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת. לדבריו, ועדת הבחירות אוסרת על צילום בתוך הקלפי. עם זאת ציין כי אם בוחר מצלם את עצמו מאחורי הפרגוד, הצבעתו אינה נפסלת, משום שאין אפשרות מעשית לאכוף את האיסור מבלי לפגוע בחשאיות ההצבעה.
ב-2026, בעידן של התקדמות טכנולוגית חסרת תקדים - האם לא הגיעה העת להשאיר מאחור את שיטת הפתקים? עו"ד ליבנה טוען שההפך הוא הנכון: "שיטת ההצבעה באמצעות פתקים היא דווקא אחת מנקודות החוזקה של המערכת. הציבור יכול לראות בעיניים איך כל פתק נספר. לגבי הזיהוי של כל בוחר בהגיעו לקלפי - בהחלט אפשר לחזק אותו בעתיד באמצעות כלים מתקדמים יותר, אך צריך למצוא את האיזון בין ודאות לבין החשש מהרתעת מצביעים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
