חופש פולחן או כפייה דתית? "חוק הזהות היהודית" מגיע לשולחן הכנסת

ועדת החוקה החלה להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, המבקשת לקבוע איסור פלילי על הפרעה לתפילה או להנחת תפילין במרחב הציבורי ובמוסדות המדינה • בקואליציה מבהירים כי מדובר בהגנה בסיסית על חופש הפולחן של יהודים, בעוד באופוזיציה ובארגונים אזרחיים מזהירים מפני פליליזציה מיותרת שתפלג את החברה ותוביל לגל של תביעות הדדיות

הנחת תפילין בדוכן חב"ד באשדוד (ארכיון, למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: לירון מולדובן

ועדת החוקה החלה היום (שלישי) להכין לקריאה ראשונה את "חוק הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי". בתוך כך, יוזמת הצעת החוק, ח"כ גלית דיסטל אטבריאן, הודיעה על צמצום מסיבי של סעיפיו. על פי הנוסח המעודכן, החוק יתמקד אך ורק באיסור על הפרעה להנחת תפילין או לתפילה בציבור ובמוסדות המדינה, וזאת בתנאי שהן לא נעשות לצורך הפגנה או פרובוקציה. בנוסף, הודיעה ח"כ דיסטל אטבריאן כי היא שוקלת לבטל לחלוטין את חובת התקנת המזוזות במוסדות ציבור, למעט במקרים שבהם עובד המקום יבקש זאת באופן רשמי.

ח"כ יצחק פינדרוס בדיון על חוק התפילין: "ברחוב בבית שמש החוק מגן עלייך, על הילד שרוצה להתפלל הוא לא מגן" // דני שם טוב, דוברות הכנסת

במהלך הדיון הדפה ח"כ דיסטל אטבריאן את הביקורת הציבורית וטענה כי מדובר בחוק של חופש ולא של כפייה. "החוק אומר שבמדינה היהודית היחידה בעולם מותר לאדם להתפלל או להניח תפילין מבלי שיציקו לו וישלחו אותו לבג"ץ", אמרה, והודתה כי יחסי הציבור השליליים כלפי המהלך הכאיבו לה ברמה האישית. מנגד, עו"ד עדן סויסה ממשרד המשפטים הבהיר כי הנוסח הנוכחי עוד צפוי להשתנות משמעותית בהתאם להחלטת ועדת השרים, ויחזור לאישור הממשלה בטרם יעלה להצבעה.

חברי האופוזיציה מתחו ביקורת חריפה על החוק והזהירו מפני השלכותיו. ח"כ משה קינלי טור פז טען כי "החקיקה הזו מנסה לכפות אורח חיים, באופן שיפגע ביהדות", וח"כ עוז חיים הוסיף כי המהלך "אומר ללוחמים שלנו שנלחמים כתף אל כתף שאחד שווה יותר ואחד פחות". ח"כ עופר כסיף הצביע על כשל ניסוחי במטרות החוק, וטען כי קיים ניגוד מובנה בין הגדרת המהלך כ"חובה" לבין הניסיון להציג אותו כ"זכות" לחופש דת, שכן לדבריו השניים "לא יכולים לבוא ביחד", בעוד ח"כ יסמין פרידמן תהתה: "אילו זכויות אינן מוגנות כיום במסגרת החוק לחופש דת ופולחן? רצף החקיקות הזה גורם לנו להתגוננות".

החשש מאכיפת יתר

בצד המשפטי, עו"ד ישי שרון מהסניגוריה הציבורית הזהיר מהכנסת המשפט הפלילי לאירוע: "להפללה יש משמעות גדולה, רישום פלילי יכול להרוס חיים של צעירים. אכיפה פלילית רק תוביל לתביעות הדדיות". הדס רגולסקי, חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, תקפה גם היא ואמרה כי "לא יעלה על הדעת שנשים, להט"ב וערבים יהיו מודרים מהמרחב הציבורי כי מישהו רוצה לקיים פולחן". מנגד, תומכי החוק הדפו את ההאשמות; נגה ארבל ממרכז יכין הבהירה כי "הטענות כאילו החוק נועד לקבוע מסמרות ליהדות הן שקר מוחלט", ושי גליק, מנכ"ל "בצלמו", סיכם: "החוק פשוט - האם גם לדתיים יש זכות לחיות בתל אביב".

הדיון בוועדת החוק על הצעת החוק "הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי", צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ יצחק פינדרוס, ניסה לאזן את הרוחות בדיון וקרא למציאת פתרונות שאינם כוללים עונשי מאסר או סנקציות פליליות מחמירות. "צריך לתת הגנה למתפלל, ולא להכניס למאסר אלא למצוא את האיזון הנכון", סיכם ח"כ פינדרוס, והדגיש כי המטרה היא לייצר הגנה אפקטיבית על המתפללים דרך הידברות ושיח ולא באמצעות פליליזציה גורפת של המרחב הציבורי.

בסיום הדיון הנחה ח"כ פינדרוס את נציגי משרדי הממשלה ואת חברי הכנסת לגבש בהקדם נוסח מעודכן שישקף את הריכוך המסתמן בסעיפי הענישה ואת ההסכמות שהושגו בוועדה. הנוסח החדש יועבר לבחינה מחודשת של ועדת השרים לחקיקה, ורק לאחר מכן יובא לאישור סופי בוועדת החוקה לקראת העלאתו להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר