הכנסת אישרה היום (שני) במליאה את חוק "השמירה על הגבולות", ביוזמת ח"כ עמית הלוי, אשר משנה באופן מהותי את ההתייחסות להברחות בגבולות ישראל. בהתאם לחוק החדש, כל הברחה מעבר לגבול תיחשב לפגיעה בביטחון המדינה - ולא עוד לעבירה פלילית-אזרחית בלבד.
לפי ההסדר החדש, הטיפול בעבירות מסוג זה יועבר לכלים הביטחוניים של צה"ל והשב"כ, והעונש המרבי עליהן יעמוד על תשע שנות מאסר בפועל. בנוסף, נקבע כי אישומים בעבירות אלו יידונו בבתי משפט מחוזיים בלבד, ולא עוד בבתי משפט השלום.
ח"כ עמית הלוי: "החוק מייצג התחלה של שינוי קונספציה במערכת הביטחון" // ערוץ הכנסת
החוק עבר לאחר מסלול חקיקה מורכב, שכלל התנגדות חריפה בעבר מצד ראשי מערכת הביטחון, בהם בכירי צה"ל, המטה לביטחון לאומי והשב"כ. לאורך השנים, גופים אלו התנגדו להרחבת ההגדרה של הברחות לעבירה ביטחונית, והותירו אותה במסגרת עבירות המכס והמשפט האזרחי.
עד כה, עבירות הברחה הופיעו בעיקר בפקודת המכס, והאכיפה התמקדה בהיבטים פליליים מצומצמים. בפועל, מצב זה הוביל לענישה קלה יחסית ולמגבלות על שימוש בכלים מודיעיניים וביטחוניים נגד רשתות הברחה - תופעה שהתרחבה בשנים האחרונות והוגדרה על ידי גורמים שונים כ"מכת מדינה".
החוק החדש מבחין בין הברחות המתבצעות במעברי גבול מוסדרים לבין חדירות לא חוקיות בגבולות המדינה עצמם, כגון בגבולות מצרים וירדן. לפי תפיסת החוק, כל חדירה כזו - גם אם אינה כוללת אמצעי לחימה, מהווה הפרת ריבונות חמורה.
"הפריצה בגבול היא הפרת ריבונות, גם אם אתה מעביר טישו. והפרת ריבונות היא פגיעה מהותית וחמורה בביטחון לאומי", אמר ח"כ הלוי במהלך הדיונים.
לדבריו, החוק מבוסס על עיקרון דומה לזה המעוגן בדין הישראלי ביחס להגנה על בית פרטי - לפיו "ביתו של אדם הוא מבצרו". אם כך במישור האישי, נטען, הרי שבמישור המדינתי הפגיעה חמורה אף יותר.
בסופו של תהליך, הממשלה אימצה את עיקרי הצעת החוק, והנוסח הסופי גובש לאחר מיזוג בין הצעת הלוי לבין הצעה ממשלתית, תוך הסכמות עם ראשי מערכת הביטחון.
הרקע לחקיקה כולל עלייה חדה בהיקף ההברחות בגבולות, בין היתר באמצעות רחפנים מתקדמים הנושאים אמצעי לחימה, חומרי נפץ ותחמושת. לפי ההערכות, אמצעים אלו חוצים את גבולות ישראל מכיוון מצרים וירדן ומספקים ציוד לארגוני טרור בעזה, ביהודה ושומרון ואף בתוך תחומי הקו הירוק. גורמים ביטחוניים מצביעים גם על מעורבות של מדינות אויב, ובראשן איראן, בפיתוח והפעלת תשתיות אלו.
עד כה, מגבלות משפטיות מנעו מהשב"כ להפעיל את מלוא הכלים שברשותו נגד רשתות ההברחה, בשל סיווגן כעבירות אזרחיות. החוק החדש צפוי להסיר חסמים אלו ולהעביר את הטיפול בתופעה למסלול ביטחוני.
ח"כ הלוי סיכם: "החוק הזה חשוב קודם כל כי הוא מייצג התחלה של שינוי קונספציה במערכת הביטחון. הוא נקרא על שם בראל חדריה שמואלי שנהרג על גדר עזה בגלל הקונספציה הישנה והרעה. היום אנחנו מתקנים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו