המועמדת המחוזרת לכנסת: "אני מקבלת הצעות ואני בצומת של קבלת הכרעה"

ד"ר עליזה בלוך, ראשת עיריית בית שמש לשעבר, נוסעת בימים אלה מביתה שבקריית שמונה - שאליו עברה מאז המלחמה - לכנס בירושלים של "הפורום לאחריות חברתית" שהקימה. שמה מוזכר כמועמדת אפשרית בבחירות, עדיין בלי בית פוליטי אבל כבר עם תוכנית עבודה מסודרת. בראיון ל"ישראל היום" היא מסבירה מדוע הדיון על גיוס חרדים תקוע, מה צריך לשנות ולמה המפלגות החרדיות, לדעתה, חוטאות לתפקידן.

הפורום, לדבריה, הוא מפגש עם פעילים חרדים שרוצים להיות גם חרדים - וגם ישראלים. חברים בו, בין השאר, יונתן רייס, מקים ישיבות ההסדר החרדיות, וחוי ארנפלד, שהקימה מערך לנשות חיילי המילואים החרדים, מנהלי הממ"חים (בי"ס ממלכתי־חרדי) ועוד. "הקמתי את הפורום קצת אחרי שעזבתי את ראשות העיר כדי לייצר כוח של כולנו יחד", היא מסבירה.

בלוך צוללת ישר ללב הסוגיה: "הדיון על גיוס חרדים תקוע כי הוא מתנהל בסיסמאות כבר הרבה שנים, ובאמצע יש מדינה שצריכה פתרון אמיתי. הבעיה היא שרוב המועמדים שמדברים על גיוס חרדים עושים בזה שימוש לקמפיין ולא עונים על השאלות שקובעות איך זה יקרה - איפה לומד הילד החרדי, האם הוא יודע אנגלית, האם יש לו שיעור ספורט, האם יש לו אמון במדינה, האם הצבא ערוך לקלוט אותו. בלי לענות על השאלות האלה לא יהיה גיוס חרדים".

"הילד שלי, שהשתחרר ממילואים, ראה מגיל 3 מדים בחבל הכביסה. כשקיבל צו ראשון, זה היה כבר חלק מהזהות שלו. את הצעיר החרדי הפקרנו לעסקנות החרדית ולהיות עני, רעב ולא יודע"

מחינוך לשירות

התוכנית שבלוך מציעה נקראת "מחינוך לשירות" ומתחילה הרבה לפני גיל 18. את הניסיון היא מביאה מבית שמש. "כשפתחתי מוסדות לימוד חרדיים וממלכתיים בעיר, עשיתי את זה כדי שהילד בקצה יוכל לקבל כלים ולא להיות תלוי בעסקן. מבחינתי שם מתחיל גיוס חרדים.

"גיוס מתחיל בגן הילדים ובכיתה א'. אם המדינה פוגשת את הצעיר החרדי רק בגיל 18 דרך תיווך אינטרסנטי - זה מאוחר מדי. צריך לבנות שרשרת מחינוך ויצירת אמון מול הקהילה, דרך שירות שמייצר ערך לצעיר ולמדינה, ויציאה מהשירות עם כלים להשתלב בחברה ובמשק".

הבעיה היא שעכשיו צריך למלא את הצבא בצעירים חרדים נוספים, ולא בעוד 18 שנה.

"אם נתחיל עכשיו ונבנה מסלולים ונקבע יעדים - יש דרך לעשות את זה לצד תחילת גיוס. אבל מה שהכי משמעותי בעיניי זה שצריך לדבר ישירות עם התושב, ולא דרך העסקן או ראש הישיבה, וצריך לא לדבר בשפה של מכסות. כמו שהמדינה לא מדברת באופן הזה לכלל האזרחים שלה. תחושת השייכות היא הסיפור השלם כדי שלא נמשיך להתנגח".

היא מביאה דוגמה אישית: "הילד שלי, שהשתחרר ממילואים, ראה מגיל 3 מדים בחבל הכביסה, שר בראש השנה 'לדוד גיבור אשר על המשמרת' ועמד דום בצפירה בגיל 5. כשקיבל צו ראשון, זה היה כבר חלק מהזהות שלו. בצעיר החרדי לא השקיעו בחינוך הזה - הפקרנו אותו לעסקנות החרדית ולהיות עני, רעב ולא יודע".

היא מוסיפה שאם המדינה באמת רוצה לגייס חרדים, היתה מעבירה בהחלטת ממשלה הקמת 50 ישיבות הסדר חרדיות. "אנחנו היום נאנקים בגיוס תורמים כדי לפתוח את הישיבות האלה. ברור שאם יהיו הרבה ישיבות - הן יתמלאו בלומדים".

"שוויון בנטל זה לא עונש"

בלוך מאמינה שהציבור החרדי רוצה עתיד טוב לילדים שלו, בלי לוותר על הזהות שלו. "אני לא מקבלת פוליטיקה שמחזיקה את החרדים מחוץ למדינה כמו קהל שבוי. אני לא מקבלת מצב שבו הציבור הזה מקבל פטור בשם הסכמים פוליטיים. דווקא משום שאני אוהבת ומכבדת את הציבור החרדי, אני אומרת לו את האמת - אי אפשר להיות חלק מהמדינה רק בזכויות ולא בחובות".

בעינייך המפלגות החרדיות חוטאות לתפקידן?

"חד־משמעית כן. שוויון בנטל זה לא עונש לחרדים, אלא היכולת להמשיך לחיות כאן ביחד - חרדים, דתיים, חילונים ומסורתיים. ובמקביל, אני רוצה לתת הרבה תמריצים למי שמתגייס, שיהיה כדאי להתגייס ולשרת במילואים, ובד בבד לבנות תוכנית. אני לא אומרת לחכות 30 שנות דור לחינוך, אבל צריך לטפל בזה - ולא מהישיבות, אלא דרך המתגייס בקצה".

"אני לא מקבלת פוליטיקה שמחזיקה את החרדים מחוץ למדינה כמו קהל שבוי. גם לא מצב שבו הם מקבלים פטור בשם הסכמים פוליטיים. דווקא משום שאני אוהבת ומכבדת את הציבור החרדי, אני אומרת לו את האמת"

"דואגת לעתיד המדינה"

אז איפה נראה אותך בבחירות, מגשימה את החזון שלך?

"אני מאוד דואגת למה שיהיה פה במדינה, ואני עסוקה בסוגיות צמצום הפערים ובחינוך מיומי הראשון בתפקידים ציבוריים. הסיפור של ילד בקריית שמונה וילד חרדי הוא אותו סיפור של שוויון הזדמנויות נדרש. אני מקבלת הצעות ואני בצומת של קבלת הכרעה. אני אהיה במקום שבו ארגיש משמעותית ואהיה שם בכל הכוח - ואני אעדכן אותך כשאחליט מתוך רצון לייצר השפעה ושינוי אמיתי".

השם שלך הוזכר ביחס לגלעד ארדן, שבוחן הקמת מפלגה, אולי במפלגות אחרות - אפשר לומר איפה את בכלל על המפה הפוליטית, בגוש הקואליציה או האופוזיציה?

"השאלות לפוליטיקאים צריכות להיות מה יהיה פה ואיך יהיה פה, ולא עיסוק במי יישב עם מי.

"האזרחים צריכים מישהו שיסתכל להם בעיניים ויגיד להם 'אני פה בשבילכם', ולכן הפלטפורמה לא חשובה, אלא העיסוק במה שחשוב. השאלה מי יישב עם מי ואיזה גוש ינצח - לא רלוונטית כבר".