עשרת הדיברות של הקמפיין הפוליטי

1. אָנֹכִי הַבֶּיְיס אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ

לעולם אל תשכח מי הלך איתך בארץ לא זרועה. מועמדים נוטים לחפש קהלים חדשים מיד כשהם מתחזקים, אבל בלי הבייס – אין קמפיין. הקהל הפוטנציאלי שלך שנקרא "winnables" – אסור לך לבגוד איתו בקהל המקורי שלך, אחרת תישאר קרח מכאן ומכאן. מצד שני – כשאתה רוצה לעשות קמפיין להבאת קהלים חדשים, אל תשאל את אשתך, את ראש המטה ואת החבר הכי טוב, הם כבר הבייס שלך. הם ממש לא צריכים לאהוב את המהלך החדש שלך. 

2. לֹא תִהְיֶה לְךָ אֵסְטְרָטֶגְיָה אַחֶרֶת עַל פָּנָי

מיקוד, מיקוד, מיקוד. יש רק דרך אחת לבדוק אם לקמפיין יש אסטרטגיה: תרד לרחוב, שאל חמישה אנשים מה המילה שקופצת להם לראש כשהם חושבים עליך. אם פחות משלושה עונים אותו הדבר - אין לך אסטרטגיה. קמפיין שמדבר על ביטחון, כלכלה, חינוך ואיכות הסביבה באותו שבוע - לא אומר כלום. בחר מסר אחד חד, חזור עליו עד שיימאס לך, ואז תחזור עליו שוב. אתה לא מרצה שצריך לייצר תוכן לכל שיעור מחדש, אתה שלמה ארצי שחוזר על אותם השירים כל ערב כבר שנים.

3. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם הַקֵּמְפֶּיְן לַשָּׁוְא

בניגוד למה שחושבים, קמפיין הוא רק העצמה של תכונות שכבר קיימות בך. אי אפשר להפוך מועמד חלש לחזק, אפשר להפוך אותו לרגיש. לא יעזור להדביק לו זיפי זקן בפוסטר - הציבור יריח את הזיוף מקילומטרים. וכמה מסוכן לזייף? יותר קל לשנות נרטיב של בחירות, מאשר לשנות תדמית של מועמד. תמשוך את האג'נדה אליך, אל תנסה להצמיד את עצמך בכוח לאג'נדה שלא נדבקת אליך.

4. זָכוֹר אֶת יוֹם הַבְּחִירוֹת לְקַדְּשׁו

אפשר להוביל בסקרים חצי שנה, אבל אם ביום הפקודה המערך הלוגיסטי לא יביא את הבוחרים לקלפי – הכל יקרוס. יום הבחירות הוא לא יום של שכנועים, הוא מבצע צבאי לוגיסטי. תביא את המנכ"ל הכי טוב בשוק ותלמד אותו בחירות, אל תביא את הבן של השכן שעשה פעם קמפיין בחירות, הוא כנראה לא המנהל האופטימלי ליום הגורלי של חייך הפוליטיים.

5. כַּבֵּד אֶת רְגָשׁוֹת בּוֹחֲרֶיךָ

אף אחד לא זוכר מה אמרת, אלא איך גרמת לו להרגיש. אף אחד לא הולך לקלפי עם טבלאות אקסל ומשווה הבטחות בגרפים. הם מצביעים מהבטן ואז מצדיקים את זה מהראש. כבד את הכעס, התקווה או הפחד של הבוחר, דבר ישר לשם. ואם אין לך קמפיין, פשוט תעשה את מה שהיריב שלך הכי לא היה רוצה שתעשה. זה לא מעט.

6. לֹא תִּרְצַח

קמפיין שלילי הוא כלי לגיטימי והכרחי, אבל צריך להצמיד אליו תקווה. כשתצליח להסביר למה המועמד שמולך רע, הבוחר יכול להחליט שאין לו כוח לשניכם ולברוח לאופציה השלישית. פעם היה משחק ילדים שקראו לו "נשיקה סטירה", במשחק הבחירות של המבוגרים זה עובד בדיוק הפוך: "סטירה נשיקה".

7. לֹא תִנְאַף

אבל אם כבר נתפסת ונכנסת למשבר משמעותי, אל תעמיק אותו. תרחיב אותו. משבר הוא כמו מסיבה – עדיף להזמין אליו אורחים. כשאתה גורר פנימה גורמים נוספים וקושר את גורלם בטעות שלך – אתה מייצר מאזן אימה. המוטיבציה לפתור אותו עוברת אליהם. כידוע, אם אתה חייב לבנק 10,000 דולר, זו הבעיה שלך. אם אתה חייב לבנק 100 מיליון דולר, זו הבעיה של הבנק. אז תקים בנק.

8. לֹא תִגְנֹב

מה שעובד ליריב שלך לא חייב לעבוד עבורך. קבוצת הגנה קשוחה בכדורסל לא משחקת את ההתקפה היצירתית של היריב. זמר שלא מצליח להכניס שיר לפלייליסט לא מעתיק את השיר של חנן בן ארי כדי להצליח. תבין מי אתה בדיוק, ואז תדגיש את הצדדים הטובים שלך שאין באחרים. טראמפ היה טראמפ עשרות שנים - הוא רק עמד בתחנת הרכבת, וכשאמריקה השתנתה היא דהרה אליו והוא נהיה נשיא.

9. לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עד סֶקֶר

המטרה של סקרים זה לדעת מה לעשות, לא לגלות מה יקרה. סקרים הם כלי חיזור ולא כלי חיזוי. מספרי התמיכה בך הם הדבר האחרון שחשוב בקמפיין, חוץ מאשר ביום הבחירות עצמו. ועד אז - תקבע מה המדדים החשובים עבורך (אמינות, מנהיגות חזקה, התאמה לראשות ממשלה) ותשפר את העמידה שלך בהם. תחפש את הסקר הגרוע ביותר עבורך ותלמד אותו. שמור את השמפניות ליום הבחירות.

10. לֹא תַחְמֹד מַנְדָּטֵי רֵעֶךָ

הטעות הקלאסית של מפלגות בתוך אותו גוש היא לירות בתוך הנגמ"ש כדי לגדול על חשבון השותפים. קניבליזם פוליטי אולי מביא לך עוד מנדט בסקר הנוכחי, אבל הוא מכווץ את הגוש כולו ומשאיר אותך ראש מפלגה גדול - באופוזיציה. בן גביר עם שישה מנדטים עשה עבור בוחריו מה שלפיד לא הצליח לעשות עם 24. הקמפיין האפקטיבי באמת מביא קהלים חדשים מבחוץ, לא גונב מהשכנים.

מי שיתכונן בחג הקציר - יאסוף את הקולות בחג האסיף. חג בחירות שמח.