העימות החריג בערוץ 14 חשף את השינוי שעובר הימין הישראלי

השבוע קיבלנו הצצה חשובה לשינוי שמתחולל בימין הישראלי. יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן התראיין לבועז גולן בערוץ 14. גולן שאל את רוטמן מדוע הוא מעכב אתחוק הכותל. מדובר בחוק המכפיף את איזור הכותל לרבנות הראשית ומונע תפילה לא-ארתודרכסית באיזור. רוטמן הכחיש בתוקף וזכה למטר של נזיפות, קטיעות והאשמות שהסתיימו למעשה בהשלכתו של רוטמן מהראיון.

עימות קולני ויוצא דופן בין המגיש בועז גולן ליו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן. אלו האמירות הקשות שהובילו להחלטה הדרמטית לנתק את חבר הכנסת מהשידור. צפו בעימות הסוער וההורדה משידורpic.twitter.com/MG3h3fpm2f

— החלום (@hahalomil_)May 20, 2026

לצופה מן הצד האירוע הקצר הזה נשמע תמוה לחלוטין. מה רוצה גולן מרוטמן, שגורם לו להתייחס אליו גרוע יותר מכל כלי תקשורת אחר? ולמה ההתפוצצות על חוק הכותל דווקא, כשהקואליציה עוסקת כעת בנושאים בוערים בהרבה? אלא שהאירוע הקטן הזה מייצג שינוי ב-ד.נ.א. של הימין הישראלי החדש.

ערוץ 14 הוא כלי תקשורת שמנוהל מבחינה תעמולתית. תחקירים רבים הציגו את ההוראות וניסויי הכלים שירדו אל הערוץ "מלמעלה" ואף חברי הערוץ עצמם התבטאו לא פעם ברוח זו. ולערוץ 14 סדר עדיפויות שונה וחדש לגבי מאבקי הימין.

מפלגת "הציונות הדתית" היא המפלגה הפרגמטית ביותר בקואליציה. היא פחות עסוקה במאבקים סמליים ותודעתיים, ויותר בהשגת "עוד דונם ועוד עז" בתחומים החשובים לה. לעומתה, בערוץ 14 מונחלת גישה הפוכה לחלוטין. האג'נדה בערוץ מתארת את המדינה כשבויה ואסורה בידי ה"דיפ סטייט", הכולל את מערכת המשפט, הביטחון, התקשורת ועוד.

מאבקים פרגמטיים זוכים אם כן לבוז על ידי מי שזו השקפתו. כי מה עוזרת לי עוד גבעה, כאשר השמאלנים שבצללים קובעים את גורל המדינה כולה לשבט או לחסד? בעולם כזה, יש רק מאבק אמיתי אחד, והוא הרפורמה המשפטית. גם בו שואף רוטמן להישגים מקומיים. כלומר בעולמו של ערוץ 14, רוטמן נכשל כישלון חרוץ.

הגישה הפרגמטית היתה המובילה במגזר הציוני-דתי במשך שנים, גם אם כללה מחלוקות שונות על אופן היישום. כעת, הכח העולה החדש משליך אותה לטובת גישה של מהפכה כוללת וסמלית. וזה לא במקרה. נציג הבעלים במערכת ערוץ 14 הוא נתנאל סימן טוב, המגיע מגישת ה"קו", שתואמת במידה רבה, על פי דיווחים, את גישת בעלי הערוץ, מירלשווילי.

גישת ה"קו" דוגלת בתיאוריית "מלחמת התרבות". היא מזהה את המאבק הפוליטי בעולם הרוח, מעל לכל מאבק מעשי, על קרקע או תקציבים. לפי הגישה הזו, במדינה שולטת שלטון צללים, קבוצה קטנה בעלת רוח נוכרית וזרה לעם היהודי, שחלומה לפרק אותו פירוק זהותי ולהפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה.

לנתניהו אשמה במצב של ערוץ 14

בעולמו של רוטמן, מתווה הכותל הוא עניין זניח. בעולם של 14 זהו קודש הקודשים. על כך תוקף גולן את רוטמן. בכך הוא מבסס את הערוץ ואת גישתו כדומיננטי ושולט על מחנה נתניהו כולו. אין רחמים למי שמקטין בערכו של קודש הקודשים, גם אם הוא מתוך המחנה.

יותר מזה. אחד האשמים במצבו הנוכחי של הכותל הוא נתניהו עצמו, מיוצרי מתווה הכותל המותקף. ערוץ 14 לא מהסס לשלוח גם אליו ביקורת בנושא. טהרת הכותל חשובה יותר אף מראש הממשלה.

והשינוי האחרון והסופי, הוא הטמפרמנט. רוטמן מבקש (מתחנן?) לאורך הראיון, לדבר בשפה מכבדת ותת לו להשמיע את קולו. הימין הפרגמטי, ההולך ונכחד מהמחנה, דוגל בתרבות דיון והיצמדות לדיון. הוא מאמין כי העובדות לצדו וביכולתו להוכיח את זה. היינו חושבים כי "ערוץ ימין" יהיה מופת של התרבות הזו, אבל הגישה היא הפוכה. השמאל ייסר את רוטמן בשוטים, ערוץ 14 ייסר אותו בעקרבים. יותר גסות, יותר סתימת פיות ועוד פחות הקשבה לעובדות. ערכי הימין הישן, שעליהם היתה גאוותו, מגרדים כעת את אחוז החסימה. אולי מלמטה.