"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אל תבטלו את הכאב שלי: חוק הגיוס הוא שאלה של צדק, לא של פוליטיקה

עבור משפחות הלוחמים, הוויכוח בכנסת הוא לא משחק קואליציוני אלא שאלה של צדק בסיסי • כמי שיש לו בן שנפל ושני בנים שנלחמים כעת בחזית, אני אומר לחברי הקואליציה: אל תנציחו מציאות שבה רק חלק מאיתנו נושאים בנטל החיים • יש רגע שבו ממשלה נופלת, ויש רגע שבו חברה שלמה מתפוררת מבפנים

,עודכן
0השמעה
עצרת המשפחות השכולות נגד חוק הפטור מגיוס מול הכנסת. צילום: אורן בן חקון

וויכוח סביב חוק הגיוס הפך מזמן לשאלה פוליטית, קואליציונית ומפלגתית. אלא שעבור משפחות רבות בישראל, ובעיקר עבור משפחות של לוחמים ומשרתי מילואים, אין זו מחלוקת פוליטית רגילה; זו שאלה של צדק בסיסי, של אחריות לאומית ושל יכולתה של החברה הישראלית להמשיך ולשאת יחד את נטל קיומה.

עשרות חרדים קיצוניים מפגינים בתל השומר (ארכיון) // דניאל גרובייס

אני פונה לחברי הקואליציה המתנגדים לחוק המוצע משום שהם מביניםשאין בו סיכוי אמיתי להביא לגיוס משמעותי של חרדיםושאר משתמטים: אל תיכנעו ללחצים. גם אם המשמעות היא משבר פוליטי ואף הפלת הממשלה.

כן, הממשלה הנוכחית יכולה עוד להספיק לעשות דברים טובים בחודשים הקרובים שנותרו עד הבחירות. וכן, ברור לכולנו שגם באופוזיציה יש מי שמדברים כיום גבוהה גבוהה על שוויון בנטל ועל צורכי הצבא, אך אם יידרשו לשלם לחרדים מחיר פוליטי כדי לשוב לשלטון -רבים מהם יהיו מוכנים להתפשר גם על עקרונות שהם מציגים כיום כקדושים. הפוליטיקה הישראלית כבר הוכיחה בעבר שאין כמעט עמדה שלא ניתן לשנות בדרך לכיסא הממשלה.

עצרת המשפחות השכולות נגד חוק הגיוס מול הכנסת,צילום: אורן בן חקון

אך דווקא משום כך, האחריות כעת מוטלת על חברי הכנסת שמבינים את חומרת המצב. אסור להסכים לחוק שינציח מציאות בלתי נסבלת, שבה ציבור שלם נושא שוב ושוב בנטל השירות הסדיר, המילואים, הפציעות והשכול, בעוד אחרים מקבלים בפועל פטור קבוע וכמעט מוחלט - רק בשל היותם שייכים למגזר כזה או אחר שיש לו כוח פוליטי ויכולת להמליך ולהפיל ממשלות.

המציאות החדשה והמטלטלת

המלחמה הארוכה יצרה בישראל מציאות חדשה ומטלטלת. ישנן נשים המגדלות לבדן ילדים בזמן שבעליהן מגויסים שוב ושוב למילואים, ישנן משפחות החיות חודשים ארוכים בחוסר ודאות מורט עצבים, ישנם הורים המלווים את ילדיהם לשדה הקרב פעם אחר פעם וישנן משפחות שכולות, שבכאבן הכבד שולחות ילדים נוספים לחזית כי פשוט אין מספיק אנשים. החברה הישראלית הוכיחה שהיא יכולה לשאת הרבה מאוד, אך היא לא תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן מול תחושת אי-צדק כה עמוקה.

ישנן נשים המגדלות לבדן ילדים בזמן שבעליהן מגויסים שוב ושוב למילואים, ישנן משפחות החיות חודשים ארוכים בחוסר ודאות מורט עצבים. המילואימניקים שבים לעוד סבב,צילום: דובר צה"ל

הקושי הגדול הוא שכל ביקורת על המצב הזה, וכל קריאה ללכת עם נושא הגיוס עד הסוף, זוכה מיד להאשמות אוטומטיות: שנאת חרדים, כניעה לשמאל, חנופה לכלי תקשורת מסוימים או ניסיון למצוא חן בעיני מחנה כזה או אחר. במקום להתמודד עם הטענה עצמה, תוקפים את המניעים הנסתרים, כביכול, של מי שמשמיע אותה.

אבל אי אפשר לבטל כך את הכאב ואת המציאות. משפחות ששילמו מחיר אישי כבד במלחמה אינן זקוקות לתעודת יושר מאיש כדי לדבר על אחריות לאומית. אנשים כמוני, שיש להם בן שנפל, בן נוסף שנלחם בלבנון ובן נוסף שמשרת בעזה, אינם מדברים מתוך תיאוריה פוליטית - אלא מתוך החיים עצמם.

אי אפשר לבטל כך את הכאב ואת המציאות. עצרת המשפחות השכולות נגד חוק הגיוס מול הכנסת,צילום: אורן בן חקון

יש רגעים שבהם ממשלה נופלת, ויש רגעים שבהם חברה שלמה מתפוררת מבפנים. חוק שייתפס בעיני ציבור רחב כחוק השתמטות נוסף עלול להעמיק את הקרע הפנימי דווקא בתקופה שבה ישראל זקוקה יותר מכל ללכידות חברתית ולהובלה מנהיגותית.

חברי הכנסת צריכים להבין: הציבור יזכור מי תמך בחוק הזה ומי עצר אותו. לא מדובר רק בהישרדות פוליטית של הממשלה, אלא בשאלה איזו מדינה אנחנו מבקשים לבנות כאן ביום שאחרי המלחמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר