סקרים. מה כבר לא נאמר עליהם? הם אלו שמניעים את הפוליטיקאים שלנו לקבל החלטות גורליות, למרות שבציבור הם זוכים לאמון נמוך. ברצותם - הם מקימים ומחסלים מפלגות, יוזמות פוליטיות ואיחודים. נדמה שגם שנים אחרי ששמעון פרס טבע את האמירה המפורסמת שלו ש"סקרים הם כמו בושם - כדאי להריח, אבל לא לשתות", הפוליטיקאים טרם הפנימו את הלקח.
לקראת עונת הבחירות המתקרבת, "היום" שוחח עם שניים מהסוקרים המובילים בישראל, כדי להבין את השאלות הגדולות שמאחורי המספרים.
"כיום, מרבית הסקרים נעשים בשילוב של סקר אינטרנטי וסקר טלפוני. ערבים, למשל, נדגמים בעיקר טלפונית, בעוד חרדים נדגמים גם וגם", מסביר דודי חסיד, סוקר הבית של "היום" ותאגיד השידור כאן 11. "יש שיעורי מענה יפים באינטרנט בקרב חלקים גדולים של הציבור החרדי, אך לא כולו - ולכן נדרשת גם דגימה טלפונית".
ומה לגבי מי שמשקר, אם בכלל, בדגימות?
"הישראלים כמעט ואינם משקרים בסקרים מסוג זה, אך בהחלט משנים את דעתם לא מעט - במיוחד במערכת דינמית שבה השינויים משמעותיים. מרבית התזוזות מתרחשות בתוך הגושים, ולא ביניהם".
"יש אחוז קטן מאוד של ‘מטרילים’ בסקרים, והם מתחלקים באופן שווה על פני כל המפה הפוליטית. בניגוד למיתוסים שלפיהם רק מצביעי מפלגות מסוימות מנסים להטעות, הנתונים מראים שמדובר בתופעה שולית שאינה משפיעה על התמונה הכוללת", מוסיף צוריאל שרון, מייסד ובעלים של חברת הסקרים "דיירקט פולס" הסוקרת עבור ערוץ i24NEWS
איך מצליחים לדגום את החברה החרדית והערבית בצורה מהימנה?
"מדובר בשני אתגרים שונים לחלוטין. בחברה החרדית האתגר הוא בעיקר טכנולוגי, אך לא רק", אומר שרון. "אנחנו מתמודדים עם זה באמצעות פנייה באמצעים דיגיטליים מגוונים והסתמכות על רמת אמון גבוהה. הציבור החרדי משתף פעולה לא רק בנושאים פוליטיים, אלא גם במחקרים כלכליים וחברתיים, כי הוא מרגיש שאיננו 'מהונדס'".
"בחברה הערבית האתגר נובע בעיקר מחשדנות כלפי המערכת. גם שם אנו פועלים באופן עצמאי, ללא קבלני משנה, ומנגישים את הסקרים לציבור - מה שמאפשר לנו לבנות 'חסינות אמון' ולהגיע לתוצאות מדויקות גם באוכלוסיות סגורות יחסית".
יש טענה שהסקרים אינם מדויקים - למשל בבחירות 2022, אז לא נחזה ניצחון של 64 מנדטים לגוש הימין.
"יש פער בין מה שקרה מקצועית לבין האופן שבו זה נתפס ציבורית", אומר חסיד. "עד הבחירות התמונה הייתה 60-60, אך סטיות סטטיסטיות קטנות יצרו את הפער בפועל. מבחינה מקצועית נעשתה עבודה טובה, אך הציבור מצפה לדעת מראש מי ינצח - וזה לא קרה".
"בעבר היו מקרים שבהם הימין נדגם בחסר, אך במערכות האחרונות זה לא קורה", מוסיף חסיד. "בנוסף, לעיתים גוש נתניהו מתחזק רק בימים האחרונים שלפני הבחירות. הציבור זוכר את המספרים לאורך רוב התקופה - ולכן נוצרת תחושת חוסר דיוק".
מה באמת יכול לשנות את מאזן הגושים?
"הבייס של נתניהו נוטה להצביע בשיעורים נמוכים יחסית. ההחלטה אם לצאת לקלפי היא גורם מכריע", אומר חסיד. "הם לא עוברים צד - פשוט לא מצביעים. עבודת שטח ברגע האחרון יכולה להכריע".
שרון מוסיף: "מפת הגושים בישראל סטטית מאוד. רק 'שוברי שוויון' יכולים להזיז את המחט - למשל מומנטום של הרגע האחרון מצד בני גנץ וכחול לבן, או הקמת מפלגת ימין חדשה שתפנה גם למרכז. בלי זה - נראה תזוזות מינוריות בלבד, כשהכול יוכרע על אחוזי ההצבעה".
כשנשאלים השניים על פערים בין סקרים, הם שומרים על קולגיאליות ואומרים: "ייתכן שמדובר בהבדלים בהערכת מפלגות שקרובות לאחוז החסימה. אנחנו עומדים מאחורי השיטות והתוצאות שלנו", אומר שרון - וחסיד נמנע גם הוא מביקורת על עמיתיו.
אז איך זה שברוב הערוצים האופוזיציה מובילה, ואצלכם לא?
"ההבדל הוא גם בהנחות המוצא", מסביר שרון. "מי שנותן למפלגות החרדיות פחות מ-17-18 מנדטים, למעשה מתעלם מכ-100 אלף מצביעים. בנוסף, יש סוקרים שמשקללים מצביעי ימין מתלבטים לכיוון המרכז-שמאל - בניגוד למגמות היסטוריות".
מה קורה אם סמוטריץ’ עובר את אחוז החסימה?
"מתמטית, המנדטים יורדים מכלל המפלגות", אומר חסיד. "אבל מאחר שמדובר בגוש הימין - אז בחישוב הסופי גוש הימין מתחזק בשני מנדטים במצב כזה - כי הוא מרוויח את 4 המנדטים של סמוטריץ׳ ומפסיד 2 שיתפזרו בין שאר המפלגות בגלל החלוקה החדשה".
ומה לגבי איחוד במפלגות הערביות?
"נכון לעכשיו אנו בוחנים אותן בנפרד. מנסור עבאס נמצא במצב טוב, ואין לו אינטרס לאיחוד", אומר שרון. "איחוד עשוי להעלות מעט את אחוזי ההצבעה, אך כרגע הוא נראה רחוק".
איך השתנתה שיטת הסקרים?
"עולם הסקרים עבר טרנספורמציה. בעבר הסתמכו על טלפונים ומפגשים פנים אל פנים, וכיום השוק נשען על פאנלים אינטרנטיים - לעיתים בתגמול, מה שיוצר בעיות מתודולוגיות", מסביר שרון. "אנחנו פועלים דיגיטלית לחלוטין, עם פאנל עצמאי גדול ושילוב דגימות רנדומליות - מה שמאפשר מדגמים גדולים יותר ודיוק גבוה יותר".
צפוי מפץ פוליטי בבחירות הקרובות?
"ללא 'שוברי שוויון' - לא", מעריך שרון. "אנחנו צפויים לראות תמונה דומה להיום עם תזוזות מינוריות בלבד בין הגושים, שהמשחק יעמוד כמעט כולו על אחוזי ההצבעה בפועל".
לדבריו, גם הדמוגרפיה משחקת תפקיד: "דור הצעירים של היום - 'דור שבעה באוקטובר' - נוטה להיות מסורתי וימני יותר. לצד זאת, הגידול הטבעי בחברה החרדית והכניסה של בוחרים חדשים מחזקים מגמה זו לאורך זמן. מנגד, יש גם תופעת ירידה מהארץ, שלרוב מאפיינת את מחנה המרכז-שמאל. בסיכום הכולל - הדמוגרפיה הישראלית נעה ימינה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו