קרב הירושה למבקר המדינה: אלה שני המועמדים שמטלטלים את הליכוד

המירוץ לתפקיד מבקר המדינה נכנס לישורת האחרונה, ובמערכת הפוליטית כבר מסתמנים שני מועמדים מרכזיים: שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון ועו"ד מיכאל ראבילו.

בשבועות האחרונים מקיים אלרון שיחות עם חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה בניסיון לגייס תמיכה לקראת הבחירות החשאיות בכנסת, כך פורסם לראשונה ב"היום".

אלרון, שכיהן במשך שנים בבית המשפט העליון, נחשב למועמד שמקובל על חלקים נרחבים בליכוד ובימין. לפי גורמים פוליטיים, מי שפועל לקידום מועמדותו הוא ח״כ אלי דלל. עם זאת, בסביבתו מבינים שתמיכה של הקואליציה בלבד לא תספיק לצורך יצירת לגיטימציה ציבורית רחבה, ולכן נעשו פניות גם לחברי אופוזיציה.

מולו ניצב עו"ד מיכאל ראבילו, המוכר בעיקר כמי שייצג את הליכוד ואת ראש הממשלה בנימין נתניהו בשורת עתירות חוקתיות וציבוריות רגישות בבג"ץ.

ראבילו היה בין היתר מהקולות הבולטים נגד הדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר, וטען בעבר כי לבית המשפט אין סמכות לכפות מהלך כזה על הממשלה. הוא היה מעורב גם בעתירות שעסקו בסמכויות שרים, ניגודי עניינים והמחלוקות מול היועצת המשפטית לממשלה.

לפי גורמים בליכוד, נתניהו עצמו תומך במועמדותו של ראבילו, ובשל כך כבר נוצרו בתוך המפלגה שני מחנות ברורים: "מחנה אלרון" ו"מחנה ראבילו".

לפי החוק, מבקר המדינה נבחר על ידי הכנסת בהצבעה חשאית ולכהונה אחת של שבע שנים. כל מועמד חייב להגיש לפחות עשר המלצות מחברי כנסת שונים, כאשר כל ח״כ רשאי לתמוך במועמד אחד בלבד, נתון שעשוי להפוך לקריטי במיוחד, מאחר ששני המועמדים מגיעים מאותו מחנה פוליטי.

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה קבע כי הבחירות ייערכו ב-3 ביוני, והמועד האחרון להגשת מועמדות הוא 20 במאי.

מבקר המדינה נחשב לאחד התפקידים הרגישים והמשפיעים במערכת הציבורית בישראל, בין היתר בשל סמכותו לפרסם דוחות ביקורת על הממשלה, מערכת הביטחון וגופים ציבוריים. בשנה האחרונה עומדת במוקד גם בדיקת המבקר סביב אירועי 7 באוקטובר, סוגיה שהגיעה עד לפתחו של בג"ץ.