בכיר בדגל התורה: מחכים לאישור לפיזור הכנסת | זה תאריך הבחירות המסתמן

המערכת הפוליטית נערכת לטלטלה דרמטית: ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר בימים האחרונים לבכירי "דגל התורה" כי אין בכוונתו לקדם את חוק הגיוס לפני היציאה לבחירות. בכיר במפלגה אישר ל"היום" את הפרטים והוסיף כי תמונת המצב כבר הובאה בפני הרבנים, וכי כעת ממתינים בסיעה לאור ירוק סופי להובלת המהלך לפיזור הכנסת - שעשוי לצאת לדרך כבר בשבוע הבא.

דובר הליכוד גיא לוי הגיב על איום החרדים בראיון למשי וגדלוביץ' ב'קול ברמה': "יש הרבה אנשים שרואים את הצוק לפניהם, ובמקום לעצור - רצים לשם יותר מהר. עשינו הכל כדי להעביר את חוק הגיוס, התזנו אש ותמרות עשן. שימשנו כמגן האוכלוסיה החרדית. נלחמנו בשיניים להגן על החרדים".

ההודעה של נתניהו מהווה "פרסה" לעומת ההבטחות הקודמות שניתנו לשותפות החרדיות. בכיר במפלגות החרדיות מסר כי "הדיונים בוועדת החוץ והביטחון על חוק הגיוס הושלמו לפני יותר מ-3 חודשים, החוק מוכן להצבעה. שוב מריחת זמן מצד רה"מ הביאה אותנו למצב שבו אנחנו נמצאים. השמאל יביא לנו את החוק הזה, הוא מונח במגירה".

כפי שפורסם ב"היום", מי שעומד מאחורי הקלעים של בלימת החוק הוא יו"ר ש"ס אריה דרעי. דרעי, שהבין כי העברת חוק גיוס במתכונתו הנוכחית עלולה להפוך לנטל פוליטי כבד ולפגוע במעמדו הציבורי ערב בחירות, פנה לנתניהו בבקשה לדחות את המהלך. בלשכת דרעי הגיבו בזעם לפרסומים ומסרו: "מדובר בשקר וכזב, אין בכך קמצוץ של אמת. זהו תדרוך של בעלי עניין".

"הכניעה לחרם החרדי באה על חשבון הלוחמים"

בתוך כך, המתיחות הפוליטית סביב חרם ההצבעות של הסיעות החרדיות עולה שלב, כאשר ח"כ דן אילוז (הליכוד) מציב דרישה נחרצת בפני יו"ר הקואליציה אופיר כץ. במכתב שהגיע לידי "היום", דורש אילוז להעלות באופן מיידי להצבעה חוק שאושר כבר לפני חודשים בוועדת השרים, ומטרתו לשים סוף למציאות שבה משרתי צה"ל והשירות הלאומי מופלים לרעה בקבלה לעבודה בשירות המדינה.

הצעת החוק של אילוז נוגעת באחת הנקודות הרגישות ביותר בחברה הישראלית: העדפה מתקנת. לפי המצב הקיים, מנגנוני ה"אפליה המתקנת" מעניקים יתרון אוטומטי במכרזים לקבוצות אוכלוסייה שאינן משרתות - מה שמייצר מצב שבו מועמד ששירת בצה"ל נמצא בעמדת נחיתות רק בגלל "משבצות" של העדפה מגזרית. "לא ייתכן שדווקא תרומה לביטחון ישראל תהפוך לחיסרון תעסוקתי", מבהיר אילוז ומפנה אצבע מאשימה כלפי ההיכנעות לחרם החרדי: "הסיעות החרדיות לא רק שמסרבות לשאת בנטל השירות, אלא משתקות במכוון חקיקה המגנה על המשרתים".

בצעד פרקטי שמטרתו לעקוף את המבוי הסתום, אילוז מציע לכץ לא להמתין לאישור החרדים אלא להעלות את החוק למליאה ולהסתמך על תמיכת האופוזיציה. כעת הכדור עובר לידיו של אופיר כץ, שיצטרך להחליט האם להמשיך להקפיא את זכויות המשרתים בשביל שקט קואליציוני, או להעדיף את הערך הבסיסי של תגמול אלו שנושאים בנטל.

מתח פנימי ברחוב החרדי

ההתפתחויות האחרונות מגיעות בשיאו של מתח פנימי בתוך הרחוב החרדי. בעוד שבאגודת ישראל בחרו להתרחק מהאש הציבורית, ב"דגל התורה" נערכו לקרב על החוק, אותו הם רואים כהישג יחיד שניתן להציג לבוחרים מול הפלגים הקיצוניים. עם זאת, סקרים פנימיים שבוצעו לאחרונה על ידי מכון "אסקריה" הצביעו על צניחה דרמטית בתמיכה ביהדות התורה במידה והחוק יעבור, נתון שככל הנראה תרם להחלטת נתניהו ודרעי לבלום את המהלך.

נכון לעכשיו, גורל הקואליציה מונח על שולחנו של מנהיג הציבור הליטאי, הרב דב לנדו. הפגישה שנערכה בשבוע שעבר בינו לבין חברי הכנסת של המפלגה ארכה 18 דקות בלבד, ובסיומה הורה הרב להמתין לבדיקת היתכנות לרוב במליאה. כעת, כשהתשובה של נתניהו ברורה - "בעת הזו אין היגיון להעביר חוק גיוס" - נותר לראות האם הרבנים יורו לנציגיהם לשבור את הכלים ולהכריז על סוף דרכה של הממשלה.

הלו"ז לבחירות: פיזור הכנסת כבר בשבוע הבא?

בהנחה שהבחירות יוקדמו לתאריך היעד של ה-1 בספטמבר, המשמעות הפוליטית והפרוצדורלית היא שהמהלך לפיזור הכנסת יצטרך לצאת לדרך כבר בשבוע הבא. גורמים בכנסת מסבירים כי הליך הפיזור אינו יכול להתבצע ברגע האחרון, שכן מדובר בהליך חקיקתי המחייב את הנחת הצעת החוק ואישורה בשלוש קריאות. לכן, כבר בימים הקרובים צפויים להתחיל מגעים אינטנסיביים סביב האפשרות של הליכה לבחירות מוקדמות.

על פי חוק יסוד: הכנסת, הכנסת רשאית להתפזר לפני תום כהונתה, ובמקרה כזה מועד הבחירות ייקבע בטווח של עד חמישה חודשים מיום אישור החוק. עם זאת, במערכת הפוליטית נהוג בדרך כלל לקבוע את המועד בתוך כ-90 ימים מיום הפיזור. פרק זמן זה נחשב הכרחי כדי לאפשר למפלגות ניהול קמפיין מלא ולוועדת הבחירות המרכזית את ההיערכות הלוגיסטית הנדרשת.

המגעים סביב "תאריך מוסכם" צפויים לרכז את מירב הקשב הפוליטי בשבוע הקרוב. במידה ודגל התורה אכן תקבל אור ירוק מהרבנים, הקואליציה תיאלץ להכריע בין פיזור מוסכם בהסכמת כלל הסיעות לבין הידרדרות למערכת בחירות רוויית עימותים, שתשפיע ישירות על לוחות הזמנים הקבועים בחוק.