25,000 קולות ותנועה אחת שתנסה לשבור את הגושים: תנועת הרבעון הרביעי שישבה עד עכשיו על הגדר מבחינה פוליטית, צפויה להצביע בעוד חודש על התמודדות נציגיה בבחירות המתקרבות. למעשה, יאמרו אנשי התנועה, מדובר במפלגה "ברוח הרבעון". כלומר המפלגה תתקיים לצד התנועה ולא על חשבונה. אבל מי שיקבלו את ההחלטה על כך בשמונה ביוני יהיו אלפי חבריה, אם כי מאחורי הקלעים שיחות החיבורים כבר יצאו לדרך.
את השאלה האם להתמודד בבחירות האלה יעלה יו"ר הרבעון הרביעי יואב הלר מול עשרות אלפי החברים הרשומים באמצעות בחירות דיגיטליות. "מפלגה ברוח הרבעון זה אומר לקחת את העקרונות של הרבעון הרביעי - אחדות לאומית, הורדת קיטוב ושינויים גדולים שקריטיים למפעל הציוני בתחומי המשילות, חינוך, רפורמה משטרית וחוזה ישראלי חדש בשירות ולהכניס אותם לפוליטיקה".
יש לכם 25 אלף קולות, זה נתח מצביעים משמעותי שמגיע איתכם?
"יש לנו יותר חברים אבל החלטנו לתחום את המספרים למי שהיו מעורבים יותר. זה אלקטורט מאוד משמעותי בבחירות האלה. רק לאחרונה השתתפו 8,000 חברים בבחירות לראשות התנועה. זה לא דבר שגרתי".
אם החברים יתמכו בקריאתו של הלר להצטרף לשדה הפוליטי הוא צפוי לקחת את הכוח האלקטורלי שהוא מביא איתו וכמובן את הרעיונות לטובת חיבורים במרכז המפה. אלא שיש לציין שהרעיונות שמביא איתו הלר דומים משהו לקריאתו של גנץ למדיניות אי חרמות והקמת ממשלת אחדות רחבה. כשאני אומרת את הדברים להלר הוא מסתייג מההשוואה. "גנץ מדבר על ממשלה בלי חרמות, שזה לא מספיק בעיניי. מה תעשה ממשלה כזו? בני גנץ, יש לו זכות ענקית בעיניי, קודם כל בגלל זה שהוא נכנס לממשלת החירום הלאומית ב-11 באוקטובר, והוא עשה מהלך היסטורי של פטריוט אמיתי, אבל כרגע המסר שלו פחות נקלט".
במילים אחרות, נשמע שהלר מכוון לחיבורים אחרים על המפה. ניתן להסיק כמו חילי טרופר שפרש לא מכבר מגנץ, יועז הנדל ואפילו דדי שמחי. "אני חושב שמהלך להקמת מפלגה מרכזית צריך להיות מובל על ידי כוחות חדשים, בעיקר, לא חייב להיות רק, שבאים ובעצם אומרים, הנה, הפוליטיקה הישנה הזאת, הגושים, החרמות - זה בחוץ".
"מדובר בערך בין 10 ל-12 מנדטים מכל המחנות שעוד לא יודעים למי יצביעו גם בימין, גם בימין מרכז, גם במרכז, וגם במרכז שמאל. יש ציבור גדול שלא יודע למי להצביע. נמאס לו מהמערכת הקיימת, נמאס לו מהפוליטיקה הגושית, ונמאס לו שכל השאלות זה 'אם תשב עם ביבי' או 'לא תשב עם ביבי'. אז קודם כל צריך להגיד, יש לזה שוק".
דבריו של הלר אכן מתכתבים עם סקרי העומק שמבצעות המפלגות לפיהן יש קולות רבים שעוד מחפשים בית. "אם מישהו יצליח למקסם את השוק הזה - בעיניי זה להציל את מדינת ישראל. מפלגה שתקום ותהיה לשון מאזניים לכל ממשלה שתקום ולטווח הרחוק זו צריכה להיות מפלגת שלטון. אבל קודם כל, כדי לייצר את האוהל הגדול הזה, אתה חייב לייצר חיבורים".
מבחינת הלר שהתנועה שהקים מבוססת על הרעיון לפיו ישראל נדרשת להתגבר על המחלוקות מבית כדי לצלוח לעבר הרבעון הרביעי של עצמאות, ללא מפלגה כזו וממשלה רחבה לאומית יש לדבריו "סכנה לעתיד המפעל הציוני". הוא מתייחס למחלוקת על הגיוס אבל לא רק "האירוע עם החרדים בצבא, בחינוך ובכלכלה הוא לא ויכוח פוליטי, יש מספרים. מישהו צריך לפתור את הדבר הזה, ואני לא מאמין, לא לאופוזיציה הנוכחית ולא לקואליציה הנוכחית, שבלי מפלגה שתקועה להם בגרון ואומרת, 'חבר'ה, אם לא יהיה פה חוזה ישראלי חדש, לא תהיה לכם ממשלה' - זה לא יקרה".
הלר טוען גם נגד הממשלה המכהנת וגם נגד האלטרנטיבה בגוש השינוי ואומר "הממשלה הזאת רוצה רק להעמיק בעיניי את הרס המוסדות, אבל האופוזיציה היא לא מציעה אלטרנטיבה. היא בסך הכל אומרת אני מצילה את הדמוקרטיה, אבל סליחה, יש פה באמת בעיות קשות בשיטת המשטר הישראלית, במערכת המשפט, ביחסים בין ממשלה לכנסת. אנחנו מציעים רפורמה משטרית מקיפה".
אבל כדי שהרעיונות שמקדמים בתנועה יבשילו למהלכים פוליטיים, תדרשו לשותפים. מי הם יהיו?
"כל המטרה הוא לייצר מהלך בשותפות. אני נפגש עם כל השדה, ויש שדה, ברוך השם, זה אחד ההישגים הגדולים בעיניי גם, שאנחנו שותפים להם. בניגוד ללפני ארבע שנים שקיימנו, לא היה שום קול שישב בין ה"רק ביבי" ל"רק לא ביבי". אני פחות רוצה להגיד עם מי נפגשתי, כי נפגשתי באמת, נפגשתי עם כולם. אבל כן אני שומע מסרים דומים מחילי טרופר, ואנחנו רואים את זה אצל יועז הנדל במידה מסוימת, ואנחנו רואים את זה אצל דדי שמחי, ואנחנו רואים את זה אצל עינת וילף, ואנחנו רואים את זה אצל דמויות מופת כמו מאיה מורנו, ואנחנו שומעים פתאום את גלעד ארדן מדבר במונחים האלו, של ממשלה ציונית רחבה".
נפגשת עם האנשים האלה, עם גלעד ארדן?
"אני לא אמרתי לך עם מי נפגשתי אישית. אני אמרתי לך מי השמות בעיניי המעניינים", הוא מתחמק. אבל הלר אכן כבר נפגש עם השחקנים החדשים-ישנים במרכז המפה ומכוון לחיבורים עם אנשים כמו טרופר והנדל אפשר להניח.
כשאתה מדבר על ממשלה רחבה, בלי חרמות, אתה מבין שבסוף אתה נתקל במציאות וזה אומר שאתה תצטרך להשלים מנדטים או אצל החרדים או אצל הערבים.
"את צודקת, יש פה בעיה אמיתית, אבל אני חושב שמדינת ישראל תקועה בגלל השאלות האלה. אם תקום פה פשוט מפלגה שאומרת, תקשיבו, תנו לנו את הקול שלכם ואנחנו נכפה על המערכת אחדות, כי בסוף אם לאף אחד לא תהיה ממשלה הם יצטרכו להתפשר. וכן, אני רוצה להגיד, אנחנו ניתקע לכם בגרון, לכם גוש השינוי לא יהיה 61 בלעדינו, ולגוש נתניהו לא יהיה 61 בלעדינו".
גדי אייזנקוט מייצר חיבור כזה במרכז בעיניך?
"קודם כל גדי אייזנקוט אדם סופר ראוי בעיניי, אבל אני חושב שגדי אייזנקוט כרגע לפחות בנרטיב שלו מדבר על פוליטיקה יותר גושית. הוא כן השאיר יותר מרחב לעומת נתניהו, שלא שומעים בכלל ממנו על אחדות לאומית וזה לא בנט, שאמר כבר בגדול שלא יישב תחת נתניהו וכן הלאה. אני חושב שאייזנקוט השאיר איזשהו פתח קטן לנרטיב שאני מדבר עליו, אבל זה לא הכיוון שנראה שהוא הולך אליו".
מה עם שותפות עם המפלגות החרדיות או הערביות?
"אומר לך את דעתי האישית אנחנו לא קוראים להחרמה של מפלגות ערביות או חרדיות. אנחנו אומרים שהמנדט ה-61 לא צריך להיות כרגע בידי מפלגות חרדיות פשוט משום שהן לא יכולות להסכים לשינויים האלה - המנגנון החרדי, לא הציבור החרדי".
והרשימה המשותפת?
"הרשימה המשותפת לא מכירה ביהודית ודמוקרטית, ועל כן בעיניי היא לא יכולה להיות שותפה בשום קואליציה. לגבי רע"מ, אני חושב אחרי 7 באוקטובר זה לא הוגן אפילו לשים מפלגה ערבית עם המורכבות שיש בחבל ארץ הזה לקבל החלטות האם בסוף יוצאים למלחמה בעזה או לא. בעיניי זאת טעות. מעל המנדט ה-61 - זה כבר סיפור אחר, אני חושב שאם הם מקבלים את קווי היסוד של הממשלה, אהלן וסהלן, אבל לא המנדט ה-61".
לאחר ההצבעה על ההחלטה אם להצטרף לשדה הפוליטי (ואני מנחשת שזה הכיוון), יתקיים כנס של הרבעון הרביעי שבו יוכרזו התוצאות וגם ינוסחו המטרות. לגבי החיבורים המתבקשים, אומר הלר כשאני שואלת בשנית. "זה מוקדם להגיד", וגם הודף את הנחתי כאילו ההחלטה סגורה מראש מבחינת חברי התנועה. "אני חושב שאלה בחירות מאוד מאוד חשובות למדינת ישראל, אחרי הרבה מאוד מחקרים, רואים שיש אמבטיה של בוחרים כאלו 10-12 מנדטים שאף אחד כרגע לא מצליח להדביק אותם לכדי אלקטורט משמעותי שיעשה שינוי, ולרוח הרבעון הרביעי יש מה להוסיף כאן".
"ועדיין אני שומע קולות בתנועה שלא בהכרח תומכים בזה גם מבחינת עיתוי וגם מבחינת ההבנה שאנשים כמוני יעזבו לטובת המהלך והתנועה תצטרך להתארגן מחדש עם חלק מההנהגה שלה אם הדבר הזה קורה. ויש גם התנגדות שלישית, יש אנשים שאומרים, אם נחכה עם זה עוד ארבע שנים ונמשיך לבנות את התנועה, אז הציבור יהיה בשל למהלך הרבה יותר גדול. תראי, אם הייתה היום, אפרופו מה ששאלת אותי גם על בני גנץ, מפלגה שהייתה יציבה 8-9 מנדטים על הנרטיב הזה, אז היינו מבחוץ דוחפים מאוד חזק שהיא תוסיף את השינויים שאנחנו מדברים עליהם, ואני לא חושב שהייתה סיבה לרוץ אבל אין היום מי שיודע לעשות את זה ולכן הגענו לרגע ההכרעה האם להצטרף בעצמנו ולהיות הכוח החדש הזה על המגרש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו