"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מחטף פוליטי במחשכים": דרישה לעצור את פרק החדשות בחוק התקשורת

ח"כ שלי טל מירון (יש עתיד) פנתה ליועמ"שית הכנסת בדרישה דחופה להסיר את הסעיפים מסדר היום: "איך מטילים חובות בלי להגדיר על מי?" • בפניה טוענת טל מירון לפגיעה בהליך החקיקה ואיום על חופש העיתונות: "פרק החדשות הוא הלב הפועם של הדמוקרטיה"

,עודכן
0השמעה
גלית דיסטל ושלמה קרעי בועדה לבחינת חוק התקשורת. צילום: אורן בן חקון

סערה סביב חוק התקשורת: חברת הכנסת שלי טל מירון (יש עתיד) פנתה היום (שבת) ליועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, בדרישה דחופה לעצור את קידום "פרק החדשות" במסגרת חוק התקשורת שמוביל שר התקשורת שלמה קרעי.

במכתבה, שהועבר לקראת דיון הוועדה המתוכנן, טוענת טל מירון לשורה של פגמים מהותיים בהליך החקיקה, עד כדי "מחטף פוליטי במחשכים" בעיצומה של שנת בחירות. לדבריה, הסעיפים המדוברים הוכנסו לסדר היום בהתראה קצרה, תוך עקיפת הנהלים ופגיעה בעקרונות יסוד של חקיקה תקינה.

אחת הטענות המרכזיות נוגעת למה שהגדירה "אבסורד חקיקתי": קידום סעיפים המטילים חובות וסנקציות על "ספק חדשות" - מבלי שהחוק מגדיר כלל מיהו אותו ספק. "לא ניתן לבנות מערך חובות רגולטוריות בטרם נקבע מיהו התאגיד שיישא בהן", נכתב בפנייה, תוך הדגשה כי מדובר בפגם שורשי היורד לליבת ההליך.

עוד נטען כי העמימות בהגדרה עלולה להוביל להחלת רגולציה גם על גופי תקשורת דיגיטליים, אתרי חדשות ופודקאסטים, מבלי שניתנה להם אפשרות להיערך או להשמיע את עמדתם. במכתב מוזכרת האפשרות שאתרים גדולים עשויים להיכלל תחת ההגדרה - תרחיש שלטענתה מחדד את הפגיעה בזכות השימוע וההליך ההוגן.

ח"כ טל מירון,צילום: אורן בן חקון

טל מירון אף מצביעה על סתירה, לדבריה, בין קידום הסעיפים לבין הצהרות קודמות של שר התקשורת, לפיהן החוק לא נועד להסדיר את פעילות האינטרנט. "העמימות המכוונת עלולה להוביל לרגולציה כבדה על הרשת 'בדלת האחורית'", טענה.

בהיבט העקרוני, מזהירה חברת הכנסת מפני פגיעה בחופש העיתונות, אותו כינתה "כלב השמירה של הדמוקרטיה", ומדגישה כי חקיקה כה רגישה אינה יכולה להתבצע "בשיטת טלאי על טלאי" וללא תשתית ברורה.

"לא בונים קומה שנייה בלי יסודות. פרק החדשות הוא הלב הפועם של הדמוקרטיה, ולא ניתן יד לחקיקה בערפל שנועדה לאפשר שליטה פוליטית בחדשות בשנת בחירות", מסרה טל מירון. "אני דורשת להסיר את הפרק מסדר היום לאלתר".

בסיום פנייתה מבקשת טל מירון מהיועצת המשפטית להורות על הסרת הסעיפים מסדר היום, עד לגיבוש הגדרה ברורה למונח "ספק חדשות", וכן להבטיח כי בהמשך יינתן זמן היערכות לגופים הרלוונטיים - לרבות פלטפורמות אינטרנט, לצורך הצגת עמדתם לפני קידום החקיקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר