מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. צילום: אורן בן חקון

משורדי שואה עד שיקום הצפון: דוח המבקר חושף את מחיר הג'ובים ופיצול המשרדים

76 שינויים במבנה הממשלה בתוך ארבע שנים וחצי גרמו לנזק כלכלי של מאות מיליוני שקלים בשנה • העברת סמכויות תכופה פגעה בשיקום יישובי הצפון והדרום וביציבות השירות לשורדי השואה • מבקר המדינה קובע כי שיקולים פוליטיים גוברים על יעילות מבנית וקורא לראש הממשלה להגביל את מספר המשרדים.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם דוח העוסק במבנה הממשלה ובכשלים הנוגעים לו. בדוח ביקורת שנערך ממרץ 2024 עד מרץ 2025, בדק המבקר את מבנה הממשלה, ניהול השינויים והשפעותיהם על תפקוד היחידות ועל השירות לציבור. הביקורת נערכה במשרד ראש הממשלה ובנציבות שירות המדינה, וכללה השלמות באגפי האוצר ובמספר משרדים ורשויות רלוונטיות.

מבקר המדינה%3A "הפצנו את טיוטת דוח פינוי פצועים%2C ב-7.10 עזרה בוששה להגיע לפצועים" (ארכיון) %2F%2F ערוץ הכנסת

הממצאים המרכזיים מצביעים על שלושה מאפיינים של חוסר יעילות: תכיפות גבוהה של הקמת ממשלות ושינויים בהרכבן (ממוצע של כינון ממשלה כל כשנתיים, במקום אחת לארבע שנים); ריבוי משרדי ממשלה בהשוואה למדינות אחרות; ופיצול תחומי אחריות בין משרדים שונים. בתוך כך, בתקופה הנבדקת התקבלו 76 החלטות לשינוי מבני – פתיחה, סגירה והעברת סמכויות - במסגרתן הועברו 50 שטחי פעולה בין משרדים, כאשר 40% מהם הועברו יותר מפעם אחת.

הדוח מצביע על "מחיר תפקודי" ברור: העברות תכופות יצרו טלטלה ארגונית שהובילה לפגיעה במתן שירותים, בהמשכיות תכנונית ובניהול מערכות מידע. לצד זאת עמד המחיר הכלכלי: על פי נתוני אגף התקציבים, הנזק השנתי מגיע לכל הפחות למאות מיליוני שקלים. אנגלמן מציין מספר מקרים בולטים מהם ניתן ללמוד על הפגיעה בשירות לאזרח, כשאחד מהם רלוונטי לימים אלו וכואב במיוחד: ההחלטות הנוגעות לשיקום הצפון והדרום לאחר הפיכתם לאזור מלחמה.

 

אנגלמן מציין כי בפחות משנתיים ניתנו החלטות להעביר שלושה שטחי פעולה רחבי היקף בין משרדים וממונים, מה שגרם לעזיבות ניהוליות, לפיצול סמכויות ולחוסר בקו ממשלתי יציב. בחודשים אפריל-יוני 2025 מצא הדוח היעדר תוכנית רב-שנתית לשיקום הצפון וכשל במתן מענה לחזרת התושבים ליישוביהם.

הפגיעה בשירות לציבור

מקרה נוסף אותו מציין המבקר הוא מעבר הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב בין שבעה משרדים, שפגע בניהול מערכות המידע שלה. מקרה נוסף שמעלה הדוח הוא המשך נדידת הרשות לזכויות ניצולי השואה בין משרדים, מה שגרם לכשלי עדכון מערכות וסכנה לקריסתן – השקעה של 24 מיליון ש"ח הותירה רכיבים בלתי מושלמים. כמו כן, פיצול תחומי ההכשרה המקצועית למבוגרים בין משרדים עצר רפורמות והקפיא תקציבים ומכרזים.

הדוח מדגיש חוסר בתשתיות ניהוליות: מטה הממשלה ומשרדי האוצר ונציבות שירות המדינה לא החזיקו נתונים מרוכזים על מעברי שטחי הפעולה; רק ב-7% מהמקרים הוצגו לשרים נתונים על עלות המעבר, וברוב המקרים ההחלטות התקבלו ללא תמונת משאבים ומשרות. צוותי ניהול המעברים לא תיעדו פעילות בתחומי תקציב, רכש, מערכות ומקורות כוח אדם, ובכך נמנעה היכולת להסיק לקחים ולשפר הליכי מעבר.

אין נתונים מרוכזים על מעברי שטחי הפעולה. שר האוצר סמוטריץ' ומנכ"ל משרדו בהצגת תקציב 2026, צילום: אורן בן חקון

עוד מציין המבקר כי משרד ראש הממשלה לא השלים בחינות כנדרש בהחלטת ממשלה מנובמבר 2024 לגבי ביטול חמישה משרדים ואיחוד מטות; המלצות צוותים מקצועיים משנים קודמות לא יושמו, ובגיבוש החלטות שיקולים פוליטיים גוברים לעתים על שיקולי יעילות מבנית. אנגלמן קובע כי "הממשלה בישראל מאופיינת במספר גדול של משרדים בהשוואה לעולם ובשינויים תכופים", ומוסיף כי "לא פחות מ-76 שינויים כאלה נעשו בממשלות ה-37-35 בתוך ארבע שנים וחצי". לטענתו, משרד ראש הממשלה "לא בחן ביטול משרדים כנדרש בהחלטת הממשלה מנובמבר 2024".

להגביל את מספר המשרדים

המבקר קורא לראש הממשלה להשלים וליישם בחינות לגבי הגבלת מספר המשרדים, לאמץ הנחיות ברורות לשינויים מבניים, להתנות החלטות הקמת משרדים או העברות שטחים בעבודת מטה מקיפה המציגה משאבים ומשרות, ולממש מעקב ושקיפות על ביצוע החלטות הממשלה. עוד מזהיר המבקר כי המשך תהליך של ריבוי משרדים ונדידתם לא רק מייקר את הממשל, אלא גם פוגע ביכולת המדינה להעניק שירות תקין לציבור ולנהל תהליכים ארוכי טווח בשגרה ובחירום.

אנגלמן ציין כי ניתן להסיק ש"שיקולים ואילוצים פוליטיים גוברים בסופו של יום על הצורך לבחון את המלצות הצוותים שמונו לצורך כך ולייעל את מבנה הממשלה". במקרי הבוחן שנבדקו, מעבר הרשות לתכנון החקלאות בין משרדים הוביל לפגיעה מהותית בשירות לציבור, בעוד שמעבר סמכויות יצר פגיעה מתמשכת בתחום ההכשרה המקצועית למבוגרים. עוד הוסיף כי בתוך פחות מעשור רשות הבדואים נדדה בין שבעה משרדים, וכי המעברים פגעו גם בניהול מערכות המידע של הרשות לזכויות ניצולי השואה.

"שיקולים ואילוצים פוליטיים גוברים". המבקר מתניהו אנגלמן, צילום: ללא קרדיט

בנוגע לשיקום הצפון והדרום, ציין המבקר כי "אחד הליקויים הכואבים בהתנהלות הממשלה" נוגע לטיפול בשיקום לאחר אסונות, וכי במהלך פחות משנתיים התקבלו כמה החלטות להעביר את האחריות בין משרדים ובין ממונים, גם בעיצומה של תקופת חירום. היעדר קו ממשלתי יציב הוביל לליקויים יסודיים, בהם היעדר תוכנית רב-שנתית לשיקום ולפיתוח של הצפון - ליקויים שלדבריו עומדים במרכז כישלון הממשלה במתן מענה לחזרת התושבים ליישוביהם, נכון ליוני 2025. עוד הדגיש כי על ראש הממשלה בנימין נתניהו "להבטיח פעילות ממשלתית רצופה ותקינה", תוך שמירה על שירות מיטבי לציבור ופעילות יעילה גם בעת שינויים במבנה המשרדים.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...