לא פה ולא שם: מפלגת "הציונות הדתית" איבדה כיוון

לפני כחודש ראיינתי את יו"ר ועדת חוקה, שמחה רוטמן, לעלון "הדור". שאלתי אותו לגבי מצבה העגום של מפלגת הציונות הדתית בסקרים. רוטמן ענה לי בנינוחות רבה, שהוא לא מתרשם מסקרים שמשמשים תעמולה פוליטית. הסקר הכי טוב זה הרחוב, הוא אמר, וברחוב הם מקבלים אהבה אדירה.

כמובן, לתשובה הזאת יש בסיס עובדתי חלש מאוד. בכלי התקשורת המזוהים עם הקואליציה אמנם מפלגת הציונות הדתית עוברת את אחוז החסימה, אבל גם שם עם המספר המינימלי של מנדטים - 4. לא תוצאה של מפלגה שהצליחה בגדול והביאה הישגים חסרי תקדים, כפי שראשיה מציגים אותה. יותר כמו מפלגה שחטפה זעזוע מהציבור שלה ונחתכת כמעט בחצי, על פי הסקרים המחמיאים ביותר.

כל זה נכון רק לעכשיו. אולי דברים ישתנו בעתיד, אבל צריך לזכור שהכי סביר שהם ישתנו מאוד לרעת המפלגה. זוהי עובדה מוגמרת שמפלגה משמעותית חדשה עומדת להצטרף למרוץ, ואולי יותר מאחת. היא מתעתדת לתפוס את המרחב הריק שנמצא מימין לנפתלי בנט, אך עדיין מאתגרת את הקואליציה. התפתחות שכזאת עשויה להפוך את מפלתה של מפלגת הציונות הדתית לקטלנית.

המפלגה שעמדה בכל ההבטחות

אם יש מפלגה אחת שהציבה לעצמה משימות לאומיות ועמדה בהן, זו מפלגת הציונות הדתית. הליכוד הבטיח מעונות בחינם ורפורמות כלכליות. המפלגות החרדיות הבטיחו פטור מגיוס בחוק יסוד. בן גביר הבטיח להוריד את הפשיעה.

אמנם מפלגת הציונות הדתית לא הביאה כל בשורה בענייני דתות, גיוס או המלחמה בעזה, אבל מלכתחילה המפלגה רואה בעצמה מעין שלוחה פרלמנטרית של מועצת יש"ע, ושם ההישגים מזהירים: היקף אישורי הבנייה חסר תקדים, שטח אדיר כוסה בחוות והטרור ביו"ש הגיע ב־2026 לשפל של שנים רבות.

למה אם כן מגיע להם להיות מפלגת הקואליציה היחידה שנמחקת?התשובה, בעיניי, היא שמפלגת הציונות הדתית אוכלת את הדייסה שבישלה. מאז 7 באוקטובר מגויסת הממשלה כולה לשכנע את הציבור, שאין שום קשר בין תוצאות בשטח להשתדלות של המנהיגים. אין חשיבות למדיניות או לתוצאות בשטח ולמעשה, למעט הצלחות צבאיות שנזקפות לזכות נתניהו, הממשלה כולה היא גוף מחאה שנמדד בעוצמת מחאתו כנגד מערכת המשפט.

בכך, צריך לומר, מפלגת הציונות הדתית היא החלשה ביותר. אין לה את הפרובוקציות מעתיקות הנשימה של בן גביר, לא את פסטיבלי הגידופים של חברי הליכוד ובטח שלא מחאות עריקים סוערות כמו של החרדים.

הציונות הדתית שיתפה פעולה עם הקמפיין הנרחב שכרת את הענף שעליו ישבה. מפלגת מחאה היא לא. אחריות על מחדלי הממשלה היא לא לקחה. היא לא פה ולא שם. יצור כלאיים. וישראל 2026 לא אוהבת "גם וגם". תשאלו את בני גנץ.