אז הבטיח: בנט-לפיד יכולים להקים ממשלה רק בדרך אחת

כמה נקודות על האיחוד בין בנט ללפיד והמשמעויות שלו: 

1. מדובר בסערה בכוס תה. השלכותיה על הבחירות, בטח מהמרחק הזה מהן, זניחות עד אולי פחותות חשיבות באמת.

2. לפיד מתחיל להרגיש את אחוז החסימה מתחת לרגליים; בנט מתחיל להרגיש את איזנקוט מתחת לרגליים; אחד ועוד אחד מסתכמים בשתיים. No brainer. חיבור מעולה לשני הצדדים. בעיתוי לא מבריק.

3. זה מוקדם בהגזמה, ונעדר יכולת של ממש להתניע מומנטום כשזה יהיה נדרש. מחנה השמאל-מרכז צריך סיפור חדש ופרצופים חדשים בבחירות האלה, והמון המון מומנטום נצבר ומתגבר. ו"ביחד" והערב אינם המקרה.

4. מסיבת העיתונאים הייתה נעדרת השראה, דרמה או דריכות; רעש תקשורתי בהדרגה פוחתת עד הוויקאנד וכולנו נתקדם לעבר הסיפור הבא. ובמהלך החודשים האלה בנט ולפיד יישחקו, ואיזנקוט ימשיך להתחזק; מהסיבה שהוא גם אותנטי יותר משניהם תקשורתית, וגם מביא איתו סיפור חדש.

5. ברית האחים, כך או אחרת, ובזה אין שאלה בכלל, תצטרך לחבור לעבאס כדי שיהיה לה סיכוי ריאלי לקואליציה במפת מנדטים צפופה. כל תסריט אחר הוא על גבול הדמיוני בעיניי. אין סיכוי שגוש המחנה מרכז יצליח לגייס 61 מנדטים יהודיים.

6. תיכף יתחיל הרעל לזלוג מכיוון ביבי והחבורה, אבל זו דרך פעולה ידועה מאליה ולא מאוד מעניינת, אותי לפחות. בטח לא במופעי השנאה השונים שלה על המסך וברשתות.

7. ובקצרה: השקה אפורה, מיוזעת במקצת בגלל איזה חיפזון, נעדרת בשורה דרמטית באמת, שהיא הצלחה טקטית לשעתה לשני הצדדים. כולל כלכלית לצד של בנט בהיבט של מימון לבחירות; את האירוע הזה היה צריך לתכנן הרבה יותר טוב, לנהל תקשורתית, ובטח ובטח להעמיד אירוע טלוויזיוני מרשים בהרבה. התחלה בינונית מאד ברמה התקשורתית.

8. באשר לתוכן ולזהות הפוליטית של היישות הזאת - ימים ידברו. נמתין להאזין להם.