מירוץ נגד השעון: הסיבה לבליץ המינויים בלשכת נתניהו

בליץ המינויים בלשכת ראש הממשלה בימים האחרונים מתבצע על רקע לוח זמנים צפוף. בעוד חודש ימים, אם תאריך הבחירות המיועד יישאר על כנו - 27 באוקטובר - ישראל תיכנס לתקופת בחירות, שמגבילה את האפשרות למינויים בצמרת הממשלה.

עד המועד האחרון האפשרי, נתניהו מתכון להשלים את מינויים של ראש המל"ל והמזכיר הצבאי, וזאת בהמשך לראש הסגל (עדו נורדן), ראש קרן היסוד (אופיר אקוניס), ראש לע"מ (מסתמן: אלי ורד חזן),ראש מערך ההסברה(ציפי חוטובלי) ומינויים נוספים.

תקופת הבחירות מטילה מגבלות וסייגים משמעותיים על יכולתה של הממשלה המכהנת לבצע מינויים בכירים, בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ונציבות שירות המדינה מ-2002. המגבלות שנכנסות לתוקף עם ההחלטה על פיזור הכנסת ולעיתים מעט קודם לכן, עשויות להקשות על יכולתו של נתניהו לאייש את עמדות המפתח שהתפנו לאחרונה. מכאן גם מגיעות רצף ההכרזות מהלשכה, שהאחרונה בהן נוגעת במינוי ראש מערך ההסברה - שנתיים תמימות אחרי שלא אויש התפקיד.

בעבר בלם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר וינשטיין את נתניהו ממינוי מנכ"ל הוועדה לאנרגיה האטומית ב-2014 בתקופת הבחירות, וכן מינויים אחרים בשנות בחירות, אך ישנם גם תקדימים שהתרחשו בממשלה הקודמת במינויים מאוחרים יותר. כך, למשל, אישרה היועמ"שית באופן חריג לאחר פיזור הכנסת, את מינוי הרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי. היא הסבירה את ההחלטה בכך שיש להימנע ממינויים בכירים שאינם במסגרת הליך תחרותי, אלא אם קיים צורך חיוני באיוש מיידי וקבוע של המשרה.

מאזמינוי רומן גופמן לראש המוסדחסר נתניהו איש אמון שיוכל לפעול אל מול המערכת הצבאית בכללותה. חוסר קריטי נוסף בלשכה הוא בתפקיד ראש המל"ל, שלא אויש מאז פיטורי צחי הנגבי באוקטובר 2025. תפקיד חסר נוסף הוא דובר ראש הממשלה בעקבות עזיבתו של זיו אגמון. בנוסף יש לציין כי ועדת המינויים צפויה לאשר היום את מינוי דורון כהן לתפקיד נציב שירות המדינה.