ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מתגאה בכך שהוא יודע לומר לא לאמריקנים. לא מהיום, אלא כבר מאז שנבחר לראשונה ב-1996.
בריאיון שהעניק בארה"ב ב-6 במאי 1986, בהתייחס לדרישה אמריקנית לנסיגה נוספת ביהודה ושומרון במסגרת הסכם אוסלו, אמר נתניהו: "אנחנו לא מקבלים תכתיבים... הם לא יכולים להכתיב לנו". באותה תקופה הוא הדגיש שוב ושוב שישראל לא תסכים "לתת ולא לקבל" - "We are not suckers… give and not receive".
נתניהו: הרחקנו את משטר הטרור האיראני שנים אחורה, לבנון לא בהפסקת האש // קונטקט
המסר שקידם כבר אז, לציבור הישראלי וגם כלפי חוץ, היה שאינו חושש להביע התנגדות ללחצים אמריקניים כשזה נוגע לאינטרסים ביטחוניים. שאפשר להיות חברים, ולהתנגד לתכתיבים. אלא שבאוקטובר 1998, בתיווך ארה"ב, חתם על הסכם וואי פלנטיישן עם הרש"פ בראשות יאסר ערפאת, וישראל הסכימה לסגת מ-13.1 אחוזים נוספים משטחי יו"ש.
גם בכהונתו הנוכחית מנסה נתניהו בכל דרך להוכיח לציבור בישראל שעמוד השדרה שלו מפלדה. אבל למציאות יש חוקים משלה. ב-18 בינואר 2024 נשאל נתניהו האם דחה הצעה אמריקנית בנוגע לעתיד רצועת עזה "ביום שאחרי".
לדבריו, בלם: "ניסיון לכפות על ישראל מציאות שתפגע בה ביטחונית. ראש ממשלה צריך לדעת לומר 'לא' גם לטובי הידידים". בוושינגטון גיחכו ומיהרו להוציא הודעה: "אנחנו לא רואים דרך לפתור את אתגרי הביטחון של ישראל ולשקם את הרצועה מבלי להקים מדינה פלסטינית". כזכור, בהמשך דונלד טראמפ קיפל את נתניהו כמו אוריגמי.
הכריח אותו לקבל את הפסקת האש עם חמאס מבלי שזה פורק מנשקו, ובמציאות שבה כ-600 משאיות עם ציוד ומזון נכנסות לרצועה מדי יום. נתניהו מתעלם מהמציאות, לא מודה שהתקפל, ובוחר להדגיש את החברות עם טראמפ.
ביוני 2025, מבצע "עם כלביא" באיראן. ישראל תוקפת ומפציצה באיראן, יחד עם צבא ארה"ב. 12 ימים למבצע, כשמטוסי צה"ל בדרכם להפצצה נוספת, טראמפ כופה על נתניהו לסובב את המטוסים באוויר בחזרה לבסיסיהם. נתניהו העדיף להדגיש את שיתוף הפעולה, ולא את התכתיב האמריקני. ושוב, רק לפני מספר חודשים, ב-26 באוקטובר 2025, דחה נתניהו את הטענות שהממשל האמריקני קובע עבורו ושולט בו.
נתניהו הגיב: "הממשל האמריקני לא שולט בי... כשהייתי בוושינגטון נאמר שם שאני שולט בממשל האמריקני. עכשיו טוענים את ההפך. לא זה נכון ולא זה נכון, אנחנו לא מבקשים אישור מאף אחד".
וזה מביא אותנו לשבועיים האחרונים. ישראל משתלטת על שטחים נרחבים בלבנון, על מנת להביא להפסקת ירי חיזבאללה על הצפון. במוצאי חג שני של פסח הפיץ נתניהו סרטון שבו הפליג בהישגי מבצע "שאגת הארי", וציין שנענה לבקשת נשיא ארה"ב לקבל את הפסקת האש עם איראן. נתניהו הדגיש: "עמדתי על כך שהפסקת האש הזמנית עם איראן לא תכלול את חיזבאללה, ואנחנו ממשיכים להכות בו בעוצמה. תושבי הצפון הנפלאים, אנו מחויבים להחזיר לכם את הביטחון".
שבוע אחרי, טראמפ מגחך, וכמנהג בעל בית, אומר: "הוריתי לנתניהו להפסיק להפציץ בלבנון". בהתעלמות מוחלטת מכך, וכמי שמשוכנע שאנחנו לוקים במחלת השכחה, נתניהו מוציא שלשום סרטון שבו אמר: "לבקשת ידידי הנשיא טראמפ, הסכמנו להפסקת אש זמנית בלבנון". אז מי מכתיב למי?
ככה זה, נתניהו, כשהמציאות חוזרת כדי לנשוך אותך בישבן, כפי שנוהגים לומר ידידיך האמריקנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו