הרב אליעזר שמחה וייס, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, הגיש תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, נגד הרכב שופטים בבית המשפט העליון.
בתלונתו, כותב הרב וייס כי הוא מבקש "להעמיד את תלונתו על בסיס עובדתי ומשפטי מוצק, המצביע על ליקוי מאורות חמור בהתנהלות שופטי בית המשפט העליון". התלונה נסוב סביב החלטת מבג״ץ מיום שבת, ברביעי אפריל. הרב מציין כי בשעה 16:50 ניתנה החלטה על ידי הנשיא יצחק עמית, השופט חאלד כבוב והשופט יחיאל כשר בהליך שעתירה שעסקה במגבלת פיקוד העורף במחאות שנקבעו למוצאי אותה שבת.
הרב וייס כותב כי "מהחלטת השופטים עצמם עולה כי התקיימה עבודה משפטית אינטנסיבית במהלך כל השבת, שכללה הגשת הודעות ובחינת חומרים”. לדבריו, "הרשות השופטת אף הודתה כי ההחלטות התקבלו ‘לאחר התייעצות טלפונית’, פעולה המהווה חילול שבת גמור ופגיעה בדמותה היהודית של המדינה”.
הרב וייס מכנה את הסתירה בין גרסאות בית המשפט והמשטרה "ראיית הזהב". בעוד בית המשפט טען כי פעל "בלית ברירה" כי המדינה לא הגישה עמדה לפני כניסת השבת, משטרת ישראל פרסמה לדבריו תגובה רשמית לפיה "בניגוד מוחלט לנטען, היא הציגה את עמדתה לבג"ץ טרם כניסת השבת”. מכאן מסיק הרב וייס כי “השופטים החזיקו במידע מראש ובחרו מרצונם לחלל שבת".
בתלונה נטען גם כי השופטים הפגינו "הבנה מעוותת של המושג פיקוח נפש". לדברי הרב וייס, "בעוד שהיתר לעבודה בשבת נועד להצלת חיים, כאן חוללה השבת כדי לכפות מתווה המסכן חיי אדם בניגוד להערכות המקצועיות של פיקוח העורף והמשטרה". הוא מוסיף כי "השופטים נטלו לעצמם סמכות ביטחונית שאין להם".
הרב וייס טוען בתלונתו כי ההתנהלות "דורסת שני חוקי יסוד וחוקי מגן": חוק-יסוד הלאום, בשל "פגיעה במעמדה החוקתי של השבת כיום המנוחה הרשמי”, וחוק שעות עבודה ומנוחה, בשל "כפיית עבודה על מאות שוטרים ופקידים בניגוד לאמונתם וללא צורך מבצעי דחום".
בסיום התלונה מבקש הרב וייס מהנציב, "לבדוק את יומן הרישומים הממוחשב (‘נט-המשפט’) כדי לאמת את שעת הגשת עמדת המדינה ביום שישי”, ולפעול לבירור "חומרת המעשים של השופטים שהעדיפו אג’נדה וערכים מופשטים על פני חוקי יסוד, בטיחות הציבור והאמת העובדתית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו