הרמטכ"ל מזהיר מקריסה - והממשלה ממשיכה כרגיל

השבוע נוספו שני פרקים חדשים לסוגיית חוק ההשתמטות.

הפרק הראשון היה בחשיפת דברי הרמטכ"ל בישיבת הממשלה הסגורה. זכינו לרגע נדיר של בהירות אסטרטגית ויושרה פיקודית. דבריו המהדהדים: "בעוד זמן לא רב, צה"ל לא יהיה ערוך למשימתו בשגרה. המילואימניקים לא יחזיקו מעמד" אינם רק התרעה ביטחונית דחופה, אלא שיקוף נאמן של מציאות חייהן המורכבת של משפחות המילואים בשנתיים וחצי האחרונות.

נכונותו של רב-אלוף זמיר להניח את האמת המקצועית, כמות שהיא, על שולחן מקבלי ההחלטות, ראויה להערכה עמוקה. דבריו מהווים הכרה רשמית בשחיקה הגוברת של העורף המשפחתי, המהווה את התשתית לכוח הלוחם. עם זאת, עלינו לבחון בזהירות יתרה את המתווה החקיקתי המוצע.

דברי דובר צה"ל, לפיהם: "מה שנדרש זה לחוקק את חוק הגיוס. בינואר הקרוב עתיד לרדת... והוא יגיע ל-30 חודשים. המשמעות של זה היא עוד פחות אלפי חיילים בצה"ל. אנחנו נדרשים לחוקק את חוק המילואים", מציבים אותנו בפרדוקס גורלי. בלקסיקון הישראלי הנוכחי "חוק הגיוס" הוא חוק ביסמוט, והוא, כפי שכבר נאמר, חוק המאפשר השתמטות של המגזר החרדי.

קידום "חוק הגיוס" במתכונתו הנוכחית אינו נותן מענה לצורך הביטחוני בהרחבת שורות הצבא. זהו חוק המהווה סכנה ביטחונית למדינת ישראל.

החשש הממשי הוא שחקיקה זו, שאינה מובילה גיוס אלפי צעירים חדשים ללוחמה, תוביל למצב שבו "הצבא יקרוס לתוך עצמו", כפי שהזהיר בצדק הרמטכ"ל. הפתרון אינו טמון בהנצחת עוולת ההשתמטות, אלא בעמידה איתנה על אכיפת החוק הקיים: חוק שירות ביטחון, על כלל חלקי החברה.

הפרק השני שהתווסף היה התוספות שהוגנבו לתקציב המדינה באישון לילה. עוד 800 מיליון לטובת הציבור החרדי. הנהגת הציבור החרדי ממשיכה לפעול כדי להיות מן הנוטלים ולא מן הנותנים. במצח נחושה, כשאנחנו בעוד מערכה מרובת חזיתות, הם נחים על זרי הדפנה וחברי הממשלה לוחצים את ידיהם וממלאים את מבוקשם, בעוד הציבור שבחר בקואליציה הנוכחית נקרא שוב לדגל.

לצד דברי הרמטכ"ל ששיקפו לדרג המדיני את המצב הקשה של הכוחות, היה עליו לדרוש מהממשלה כלי עזר ליישום החוק הקיים על כלל הציבור שאמור לשרת. הרמטכ"ל היה צריך לדרוש שהדרג המדיני ייצר כלי אכיפה אופרטיביים: לא עוד ניסיונות שכנוע ומסגרות וולונטריות, אלא יצירת סנקציות אישיות וכלכליות הפוגשות את הפרט שאינו משרת. רק כך ינועו תהליכי גיוס בחברה החרדית.

ובמקום זאת, כיממה אחרי שהמפקד הראשון הרים דגלי אזהרה ביטחוניים, הממשלה יורקת בפניו, בפני הציבור המשרת ובפני המדינה כולה, וממשיכה לרפד את החרדים בעוד תקציבים. יד רוחצת יד במסר פשוט: קבלו תגמולים על כך שאתם לא מתגייסים.

בליל הסדר נקרא: "ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל, כפר בעיקר". העיקר הוא דאגה לביטחון המדינה. לא לגייס וכן לתקצב - זהו חטא על פשע. חברי קואליציה הנותנים החסות להשתמטות, שותפים ל"כפירה בעיקר". אבל הנר עוד דולק וניתן לתקן. אל תתנו לחוק ביסמוט לעבור. השתמשו בכלים החוקתיים שברשותכם כדי לייצר גיוס אמיתי.

הכותבת היא אשת חינוך וממובילות "שותפות לשירות", פורום נשים דתיות-לאומיות הפועל למען גיוס לכולם