שינויים של הרגע האחרון בנוסח חוק עונש מוות למחבלים | עושים סדר

מליאת הכנסת נפתחה הבוקר (שני) לדיון ״ניקוי שולחן״, במסגרתו יאושרו החוקים האחרונים לפני היציאה לפגרה - ובמרכזו אישור חוק עונש מוות למחבלים של מפלגות "עוצמה יהודית" של השר איתמר בן גביר, "ישראל ביתנו" של ח"כ אביגדור ליברמן ושל ח״כ ניסים ואטורי מהליכוד. נוסח הצעת החוק שיאושר לבסוף כולל ריכוכים משמעותיים, לדרישת לשכת ראש הממשלה – ובראשם, ביטול החובה להטיל עונש מוות על מחבל.

נכון לעכשיו נראה שהחוק בדרך לעבור. בסיעת ש"ס הודיעו כי חבריה הצביעו בעד חוק עונש מוות למחבלים בקריאה הראשונה, זאת בהתאם להוראת מועצת חכמי התורה, על רקע עמדת מערכת הביטחון לאחר טבח שמחת תורה. לקראת הקריאה השנייה והשלישית, הנחתה המועצת את נציגי ש״ס לבצע שינויים בנוסח החוק בוועדה. לאחר שהשינויים הושגו והוצגו בפני המועצת - הורו הרבנים לנציגי ש״ס להצביע בעד החוק בקריאה הסופית.

במקביל, במפלגת דגל התורה צפויים להצביע נגד החוק, חברי אגודת ישראל יעדרו מההצבעה ואילו ח"כ אבי מעוז ממתין להכרעת הרב טאו בנושא. בכחול לבן טרם גיבשו החלטה כיצד להצביע על החוק והם יקבלו החלטה בסמוך להצבעה. בין כך ובין כך, בן גביר וחברי "עוצמה יהודית" צפויים להשיג רוב לחוק. 

גורם בכיר בקואליציה אמר ל"היום" כי: "חוק עונש מוות למחבלים הוא אצבע בעין הוא לא משנה דבר במציאות החוקית, יש היום בחוק שיפוט בתי דין צבאיים עונש מוות והחוק לא יחול לגבי מחבלי הנוח׳בה - סתם אצבע בעין שתביא עלינו את כל העולם".

"לא מבקשים להרוג"

יו"ר הוועדה לביטחון לאומי צביקה פוגל הציג את הצעת החוק: "מדינת ישראל מתמודדת עם מציאות של רוע ושנאה שאין להם אח ורע בעולם. אויבינו אינם מבקשים גבול, פשרה או עתיד משותף, אלא להשמיד, לפגוע, לזרוע כאן פחד ולערער על עצם קיומנו כאן. מול מציאות כזאת האחריות שלנו ברורה- להגן על אזרחי ישראל. לא במילים ולא בתקוות אלא במעשים".

עוד הוסיף: "החוק הזה אינו חוק של נקמה או זעם אלא של אחריות של מדינה כלפי אזרחיה, של הנהגה כלפי חיי אדם. המציאות השתנתה ולשמחתי גם תפיסת הביטחון של בכירי המערכת הביטחונית, בעיקר אחרי שנפרדנו מאלה שהיו ממגיני הקונספציה וכעת כולם תומכים בצורך בקידום ההצעה, גם אם היו להם הערות לפרטיה. לאחר עשרות דיונים רובם מעמיקים ורציניים, גובשה כאן הצעה שקולה שמבינה את מורכבות המציאות אך גם אינה מתכחשת לה".

"פושעי מלחמה בעל כורחם"

ח"כ גלעד קריב אמר בהתייחס להצעת החוק: "מדובר בחוק לא מוסרי, לא יהודי ולא דמוקרטי וגם לא יעיל מבחינה בטחונית. בכל החודשים הארוכים של הדיונים בהצעת החוק הזאת, לא הונחה בפני הוועדה חוות דעת אחת שמצדיקה את הנחות היסוד שעליה היא מתבססת. בכל פעם שביקשנו חוות דעת מקצועית, פרטים על עבודת מטה הרבה שנטען שנעשתה- אנשי המקצוע נעלמו ולא קיבלנו דבר".

עוד הוסיף: "שום מסמך שמגבה את הנחת היסוד שהנחת עונש מוות מגבירה את ההתרעה ומי אמר שהחלת עונש מוות לא תגביר דווקא את המוטיבציה לפיגועי נקם וראווה? ידעו אזרחי ישראל שהוועדה הקדישה יותר זמן לסרטוני הטיקטוק של איתמר בן גביר מאשר לחוות דעת של אנשי המל"ל, השב"כ והמוסד, שהביעו התנגדות לנוסח הסופי של החוק. החוק סותר במפורש את הוראות הדין הבינלאומי שישראל קיבלה על עצמה. אתם מפקירים את קציני צה"ל, את סוהרי השב"ס. אל תהפכו אותם לפושעי מלחמה בעל כורחם בחקיקה ראשית של הכנסת".

שינויים של הרגע האחרון - והנוסח

על פי הצעת החוק, מחבל ״הגורם בכוונה למותו של אדם במטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל - דינו מיתה או מאסר עולם בלבד״. זאת, בניגוד לנוסח המקורי של החוק, שקבע שמחבל יידון למוות אם ביצע פיגוע קטלני ״מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו״.

למעשה, שינוי הנוסח עשוי לפתוח פתח להוצאתם להורג גם של מחבלים יהודיים שביצעו מעשי טרור כלפי ערבים. כך למשל, אם החוק היה קיים בזמן מעשיהם של עמירם בן אוליאל או עמי פופר שהורשעו ברצח פלסטינים, ייתכן שגם עליהם היה מוטל עונש מוות.

כמו כן, בניגוד להצעת החוק המקורית – בהצעה הסופית שתעבור בוטל כאמור עונש מוות חובה, ולשופטים יהיה שיקול דעת באשר להכרעה האם לגזור עונש מוות או מאסר עולם. מנגד, בית המשפט יוכל להטיל עונש מוות בכל מקרה של הרשעה בפעולת טרור קטלנית, גם אם הפרקליטות לא תדרוש להטיל עונש מוות או תתמוך בכך. בניגוד לעבר, הפעם שב״כ והמוסד הביעו תמיכה בחוק עונש המוות – אך דרשו גם הם להשאיר את שיקול הדעת האם להטילו לבית המשפט.

לאחר שיתקבל גזר דין חלוט ובו עונש מוות למחבל, שירות בתי הסוהר יוציא לפועל את העונש בתוך 90 יום, אלא אם ראש הממשלה יחליט לעכב את גזר הדין בשל ״נסיבות מיוחדות״ – שיאושרו בידי בית המשפט לתקופה של עד חצי שנה. בנוסף, הממשלה לא תוכל להחליט לשחרר מחבלים שנידונו למוות, בנוסף למחבלים חשודים, או כאלה שהוגש נגדם כתב אישום, במסגרת עסקת שבויים.

גזר הדין, שיבוצע כאמור בתוך שלושה חודשים מיום הפיכתו לחלוט, יבוצע באמצעות תלייה, ובידי סוהר שימונה לכך על ידי נציב שב״ס. לפני ההוצאה להורג, המחבל יועבר לאגף מיוחד שייקבע כמקום כליאתם של נידונים למוות, ויכלא בנפרד ככל הניתן מכל אסיר אחר.

לאחר מתן גזר הדין, הנידון יוכל להיפגש רק עם סוהרים, עורכי דין, רופא, או שופטים כשישמשו כמבקרי התנאים בבית הכלא. בעת ביצוע גזר הדין, ינכחו מנהל בית הסוהר, שופט בית המשפט המחוזי שימונה לכך על ידי נשיא בית המשפט, איש דת בהתאם לדתו של הנידון למוות – ובהתאם לבקשתו.

אם מנהל בית הסוהר יאשר זאת, יוכל לנכוח גם נציג של משפחות נפגעי העבירה.
זהות הסוהרים שישתתפו בהוצאות להורג תהיה חסויה, ודינו של מי שיפרסם את זהותם הוא שלוש שנות מאסר.

עם אישור החוק, צפויות להיות מוגשות נגדו שורת עתירות לבג״ץ – כשאחת מהשאלות המרכזיות שהשופטים יידונו בהם באשר לחוק היא האם הוא פוגע בעיקרון השיוויון, משום שהוא מכוון בעיקרו נגד מחבלים ערביים ולא מחבלים יהודיים.

בהצעת החוק המקורי צויין במפורש כי מטרתו היא ״לגדוע את הטרור באיבו – ולייצר הרתעה כבדת משקל״. ״לא עוד בתי כליאה עם תנאי ׳הכל כלול׳, לא עוד שחרורי מחבלים אחרי ריצוי מחצית העונש. לפי הצעה זו – טרוריסט שיורשע ברצח ידון לעונש מיתה חובה. לא רשות, ולא בשיקול דעת. עונש חובה״, כתבו חברי הכנסת המציעים.

בחוק שיעבור לבסוף, כאמור, הוסרה החובה להטיל עונש מוות, ונקבע כי מטרתו היא: ״לקבוע עונש מוות למחבלים שביצעו פיגועי טרור רצחניים, לצורך מאבק בטרור ולשם הגנה על אזרחי מדינת ישראל ותושביה; הגברת ההרתעה; מניעת פיגועי מיקוח, ומתן גמול על מעשיהם הנפשעים״.

ועם זאת – בשורה התחתונה, הצהרות לחוד, ומציאות לחוד. חוק עונש המוות שיעבור אמנם נשמע כשינוי מציאות של ממש, לפיה מעכשיו כל מחבל שיבצע פיגוע קטלני יוצא להורג. בפועל, אחרי הלחץ הכבד מלשכת ראש הממשלה ומהמשפטנים – נדמה כי הכנסת תאשר מרוכך, שלא בהכרח ישנה את המציאות. המבחן עומד כעת בפני השופטים, שייאלצו להכריע האם לממש בפועל את עונש המוות, אפשרות שיש לציין שהייתה קיימת עד כה בחוק ולא נוצלה בפועל.