המשבר נרגע? למרות איומי החרדים - התקציב בדרך לאישור

הכנסת צפויה לאשר הערב (ראשון) את תקציב המדינה בקריאה שנייה ושלישית, ובכך למנוע סופית יציאה מוקדמת לבחירות. הדיון במליאה נמשך משעות הבוקר, וההצבעות צפויות להתקיים בשעות הלילה.

המפלגות החרדיות, מלבד אגודת ישראל, צפויות לתמוך בתקציב - זאת למרות האיום שהציבו שלא לתמוך בו אם חוק הגיוס לא יאושר קודם לכן.

תקציב המדינה צפוי לעמוד על כ-670 מיליארד שקלים, ויכלול תוספת משמעותית למשרד הביטחון שתעמוד על 142 מיליארד שקלים, ברקע התמשכות המלחמה באיראן. גם תקציב המשרד לביטחון לאומי בראשות איתמר בן גביר צפוי לגדול לכ-30 מיליארד שקלים, לצד קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה האחרים.

במקביל, צפויה הכנסת לאשר גם קרוב ל-6 מיליארד שקלים בכספים קואליציוניים, מהם כ-25 אחוזים לחינוך החרדי וכרבע מיליארד שקלים לתוכנית תלושי המזון של אריה דרעי.

מה צפוי בכנסת לאחר אישור התקציב?

עם אישור התקציב, הכנסת צפויה לסכם את כנס החורף שלה, שצפוי להיחתם מחרתיים. כנס הקיץ, שעשוי להיות האחרון לכנסת זו, ייפתח בתחילת מאי, וההערכה היא כי שבועות ספורים לאחר פתיחתו הכנסת תתפזר לקראת בחירות באחד בספטמבר, או במועדן המקורי - 27 באוקטובר.

במהלך הכנס אושרו 58 הצעות חוק בקריאה שנייה ושלישית ונכנסו לספר החוקים, בהן ביטול הלכת אפרופים, רפורמת הקולנוע של השר מיקי זוהר וחוק הבוררות שיאפשר העברת סוגיות אזרחיות לבתי דין רבניים ושרעיים-מוסלמיים.

בנוסף, אושרו לקריאה ראשונה או טרומית 120 חוקים נוספים, בהם חוק הכותל, החוק להוצאת מח"ש מהפרקליטות ורפורמת התקשורת של שלמה קרעי, שעברה לוועדה ייעודית לקראת קידומה לקריאה שנייה ושלישית. כן התקדמה החקיקה לפיצול תפקיד היועמ"שית.

אילו חוקים נוספים צפויים לעלות?

בימים הקרובים צפויה הכנסת לאשר חוקים נוספים במסגרת "ניקוי שולחן" עד סוף המושב, ובראשם חוק עונש מוות למחבלים, שצפוי לעלות מחר לאישור במליאה. החוק, שרוכך לדרישת ראש הממשלה, אינו כולל עונש מוות חובה.

בתוך כך, במכון תכלית מציגים מחקר חדש שלפיו הוגשו לא פחות מ-7,215 הצעות חוק פרטיות עד סוף החודש הקודם, כאשר כ-75 אחוזים מהן נעצרו בשלב הדיון המוקדם ולא הגיעו להצבעות.

במכון ציינו כי "המשמעות היא לא רק עומס חקיקתי מיותר, אלא כנסת שמקדישה זמן למהלכים סמליים או תקשורתיים - במקום לעסוק יותר בפיקוח אפקטיבי, בפתרון בעיות ובקידום מהלכים שיש להם תוחלת אמיתית".

מתקפה חריפה מהאופוזיציה

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט תקף את אישור התקציב הצפוי וכינה אותו "התקציב הכי מופקר והכי אנטי-ציוני בתולדות מדינת ישראל". לדבריו, "בזמן מלחמה, ממשלת נתניהו והחרדים מנחיתה עשר מכות על הציבור המשרת והעובד", תוך קיצוץ בתקציבי חינוך, בריאות, תחבורה ושיקום הנגב, לצד העלאות מסים ויוקר מחיה.

עוד הוסיף כי "הממשלה עושה ביזה - שבעה מיליארד שקלים שוחד פוליטי רק לשימור הקואליציה", וטען כי הגזרות הכלכליות מגיעות לכ-10,000 שקל בשנה למשפחה עובדת.

יו"ר הדמוקרטים, האלוף (במיל') יאיר גולן, תקף גם הוא את התקציב ואמר כי מדובר ב"תוכנית עבודה לפירוק מדינת ישראל". לדבריו, "בזמן שהעם נלחם בחירוף נפש בכל החזיתות - ממשלת ישראל נלחמת בעם שלה".

גולן הוסיף כי "במקום מדינת ישראל, מקימים פה פדרציית שחיתות המבוססת על נאמנות פוליטית עיוורת", וטען כי סדרי העדיפויות של הממשלה מעוותים. לדבריו, "הבחירות הקרובות הן לא על זהות ראש הממשלה - הן על עצם קיומנו, על נשמתה וערכיה של ישראל".