על רקע מתווה הפטור מגיוס, בעקבות דבריו החריפים של הרמטכ"ל זמיר בקבינט: חברי ועדת חוץ וביטחון בפנייה דחופה ליועמ"שית של הועדה.
חברי הכנסת אפרת רייטן (הדמוקרטים), חילי טרופר (המחנה הממלכתי), שרון ניר (ישראל ביתנו) ורם בן ברק (יש עתיד) פנו הבוקר (ראשון) במכתב דחוף ליועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון, עו"ד מירי פרנקל-שור, בבקשה לקבל חווות דעת עדכנית על מתווה החקיקה שנועד לפטור את מרבית תלמידי הישיבות החרדים מגיוס - וזאת על רקע אזהרות הדרג הצבאי הבכיר, ובראשם הרמטכ"ל.
בנט: "הרמטכ"ל אמר את מה שאני זועק כבר שנתיים" \\ ללא קרדיט
במכתבם מדגישים חברי הכנסת את דברי רב-אלוף אייל זמיר, שהתריע בפני הקבינט כי ללא הכרעות מיידיות בסוגיית הגיוס צה"ל עלול "לקרוס לתוך עצמו" וכי מערך המילואים לא יחזיק מעמד.
חברי הוועדה מבקשים לקבל לאלתר חוות דעת משפטית הבוחנת את השלכות הסרת הסנקציות הכלכליות והאישיות אל מול הצרכים המבצעיים של צה"ל, תוך התייחסות לנתוני הצבא המצביעים על תרומתן המשמעותית של הסנקציות לגידול במספר המתגייסים החרדים.
לדברי הח"כים יש לקיים דיון דחוף ומקיף לנוכח הנתונים העדכניים, בהשתתפות נציגי משרד הביטחון, המשפטים והאוצר, וזאת כדי להציג תשתית עובדתית רלוונטית בפני חברי הוועדה.
הח"כים מזהירים כי התעלמות מהנתונים המקצועיים ומהאזהרות החמורות תוביל לפגיעה אנושה במוכנות צה"ל למשימותיו, וכי קידום ההסדר החקיקתי מצוי ״בעיכוב נקודתי״ בלבד, והוא צפוי להתקדם לאחר השלמת אישור תקציב המדינה, שצפוי בהמשך השבוע ועד לפיזור מושב החורף של הכנסת.
הם מציינים כי לאחרונה הודגש על ידי גורמי צה״ל וגורמי מקצוע כי עצם הציפייה לקידום חקיקה שתאפשר בפועל פטור מגיוס וביטול הליכים פליליים ומשמעתיים ביחס למי שהוכרז כמשתמט מהווה ״תמריץ שלילי״ לגיוס, וכי בהיעדר ציפייה זו תוצאות פעולות האכיפה היו צפויות להיות גבוהות יותר.
עוד נטען בפנייתם כי במסגרת הדיון כי היקף בני המחזור הרלוונטי הוא ניכר - כ-75,000 מיועדים לשירות ביטחון - וכי אכיפה וסנקציות אישיות-כלכליות אינן רכיב שולי, אלא כלי מרכזי שניתן לזהות את תרומתו לשינוי התנהגותי ולגידול במספר המתגייסים בפועל.
כזכור, לפי הדיווח שפורסם לראשונה בחדשות 13 התבטא הרמטכ"ל זמיר בחריפות בקבינט ביום חמישי האחרון, ואמר בין היתר כי: "צה״ל הולך לקרוס לתוך עצמו". זמיר הוסיף: "אני מרים 10 דגלים אדומים, צה״ל צריך עכשיו חוק גיוס, חוק מילואים וחוק הארכת שירות חובה. המילואים לא יחזיקו מעמד את הדברים הדרמטיים האלה אמר הרמטכ״ל בפני ראש הממשלה, ראשי מערכת הביטחון והשרים".
נציין כי חברי הועדה פנו ליועמ"שית במכתב נוסף בתחילת חודש פברואר, בו דרשו חוות דעתה המשפטית באשר לסתירה לטענתם שבין הנתונים האמפיריים, הצרכים הביטחוניים וההיבטים המשפטיים לבין ההסדר החוקתי שמוצע בוועדת חוץ ובחון ובפרט בהתייחס להשלכות הסרת הסנקציות על יכולת מימוש פסק הדין ועקרון השוויון. הם מציינים כי לא קיבלו מענה לפנייתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו