ביקורת מבית על ח"כ מהליכוד - החוק חסר ומחבלים נכנסים לישראל

כמעט 9 חודשים אחרי אישורו - החוק למניעת מתן מעמד לקרובי מחבלים לא מיושם • גורמים המעורים בפרטים: החוק לא הסדיר את העברת המידע והאחראיות לבדיקות • גורמים בליכוד ל"היום": 'מדובר בבדיחה' • ח"כ עמית הלוי שקידם את החוק: "החוק מאוד ברור"

ח"כ עמית הלוי. צילום: גדעון מרקוביץ'

כמעט תשעה חודשים לאחר שאושר בכנסת, החוק למניעת מתן מעמד בישראל לבני משפחות של מחבלים במסגרת איחוד משפחות עדיין מתקשה להגיע ליישום מלא.

לפי מבנה החוק, האחריות לביצוע מוטלת על רשות האוכלוסין וההגירה, הגוף שמטפל בבקשות למעמד בישראל. אלא שבפועל, הרשות אינה מחזיקה במידע הביטחוני הנדרש כדי לקבוע אם מבקש מסוים הוא קרוב משפחה של מחבל או של עבריין פלילי.

לשם כך היא נדרשת להסתמך על מידע שמגיע מגופי הביטחון, ובראשם שב”כ, משטרה ולעיתים גם אמ”ן. המשמעות היא שמנגנון היישום כולו נשען על שיתוף פעולה בין גופים: מערכות הביטחון אמורות לזהות ולהעביר אינדיקציות, ורשות האוכלוסין היא זו שמקבלת את ההחלטה המנהלית.

אלא שהחוק אינו מגדיר כיצד אמור לפעול מנגנון כזה בפועל. הוא אינו קובע כיצד יועבר המידע בין הגופים, מהו הסטנדרט הראייתי הנדרש לקביעה שמדובר בקרוב משפחה של מחבל, ומהם לוחות הזמנים לקבלת החלטה.

גורמים בליכוד ששוחחו עם ״היום״ וביקשו שלא להזדהות בשל החשש לנקמה בפריימריז מותחים ביקורת על הלוי ועל כך שלא טרח לוודא שהחוק שלו בר יישום. ׳מדובר בבדיחה׳ כלשונם, שכן הלוי לא התייעץ עם הפקידים הרלוונטיים שיסבירו לו מה צריך לקרות כדי שיהיה אפשר בכלל ליישם את החוק ולאכוף אותו.

החוק שקידם ח"כ הלוי למניעת מתן מעמד לקרובי מחבלים - לא מיושם, צילום: אורן בן חקון

כך למשל, בהצעת החוק לא נקבע תקופת מעבר שתאפשר הסתגלות לחוק החדש, אין התייחסות לאמדן של העלות התקציבית של מיליוני ש"ח שכרוכה בבניית הממשקים הטכנולוגיים שיש ליצור בין המערכות השונות של גופי הביטחון לצורך יישום החוק. בשפה המשפטית קוראים לזה "חקיקה חסרה״ - לחוקק חוק בלי לבדוק כמה עולה ליישם אותו זה חלטורה.

״פאדיחה של ממש. הוא מדבר על זה שהוא ׳עוקף מימין", יוצא בלי בושה נגד ראש הממשלה נתניהו, עושה את כל היח"צ לחוק שלו- אבל הוא חסר. המזל שלו שמשרד הפנים של ש"ס לקחו את העניין ברצינות ויוצקים תוכן להטרלה שלו עבור הפריימריז.״ אומר גורם בליכוד ששוחח עם "היום".

ח"כ הלוי סופג ביקורת מתוך הליכוד, צילום: יוסי זליגר

דוגמה לכך היה ניתן לראות בעימות הקולני שהתגלע בועדה בכנסת שעוסקת בכך, בין יוזם החוק ח״כ עמית הלוי לבין היועצת המשפטית של רשות האוכלסין וההגירה תהילה ארגל. הלוי הטיח מילים חריפות בארגל וניסה להבין מדוע החוק שהוא חוקק לא מיושם הלכה למעשה: "אני שואל שאלה פשוטה, חגית, זה פשוט מטריף את הדעת, האם האדם הזה שקיבל אישור, האם בדקתם? אם את אומרת לי: אין לי כרגע את הנתונים. את לא נותנת אישור, את לא מכניסה אדם בניגוד לחוק. את לא יכולה להכניס אדם למדינה, לתת לו מעמד בניגוד לחוק, את פשוט לא יכולה".

עוד אמר בדיון: "אם אין לך את הנתונים בינתיים, אין בעיה, אז כמו שאמר היושב-ראש, ככה אני הבנתי לפחות מה שאמרת, תשימי אותו בצד בינתיים, עד שיהיו לך נתונים. את לא יכולה לומר: אני מכניסה אותו על באב אללה. למה? כי בינתיים המשנה למנכ"ל מטפל בנתונים והשב"כ עוד לא העביר לי. אם השב"כ לא העביר לך, שימי בצד".

מי שהסבירה להלוי שהוא טועה, היא תהילה ארגל שבישיבת הועדה הסבירה כי אי אפשר לשים בצד את מי שמבקש אזרחות - אפשר לאשר או לסרב - זה מה שמאפשר החוק, אי אפשר להשאיר תלוי ועומד, תיקון החוק של פשוט לא מתייחס לאתגרים הללו.

עמית הלוי וראש הממשלה נתניהו בכנסת, צילום: אורן בן חקון

ארגל הסבירה להלוי שהחוק הוא חוקק חסר ולא מאפשר לה לקבל את המידע כפי שצריך ובמילותיה: "אנחנו החל מממש כמה ימים, ממש סמוך לזה שהחוק עבר, מנסים עם כל הגורמים המעורבים, עם המשטרה, עם השב"כ, עם המתפ"ש, בהנחיה של מנכ"ל רשות האוכלוסין, גם הקודם וגם זה שהיום, שמינה את המשנה למנכ"ל ליישם את החוק הזה, ונערכו בו כבר ממש מספר ישיבות עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי לקבל את המידע בצורה הכי טובה מהמשטרה, מי הוא מורשע במעשה טרור; ומהשירות, מי הוא פעיל טרור, כדי שניתן יהיה ליישם את החוק הזה".

מי שהצטרף אליה וניסה להסביר לח״כ הלוי את הקושי הוא יו״ר הועדה שלום דנינו מהליכוד שהסביר להלוי שיש בעיה עם מעבר המידע מזרועות הביטחון אל רשות האוכלוסין.

כדי להשלים את התמונה פנינו לגורמים המעורים בפרטים שהסבירו בשיחה עם "היום" שבהיעדר הסדרה מפורשת בחוק, האחריות מתפצלת בין הגופים: גופי הביטחון מחזיקים במידע אך אינם מקבלים את ההחלטה, ואילו רשות האוכלוסין היא שמחליטה - אך תלויה לחלוטין במידע חיצוני. לדבריהם, מצב זה עלול להוביל לעיכובים, חוסר אחידות בהחלטות ואף לקושי ממשי ביישום החוק.

קרובי משפחות מחבלים נכנסים לארץ בחסות אי-יישום החוק (אילוסטרציה), צילום: צה"ל

בנוסף, החוק אינו כולל תקופת מעבר שתאפשר לרשויות להיערך לשינוי, ואינו מלווה באומדן תקציבי להקמת הממשקים הטכנולוגיים הנדרשים בין מערכות המידע של גופי הביטחון לרשות האוכלוסין.

ח״כ עמית הלוי (הליכוד), מי שקידם את החוק, דוחה את הטענות. ״לא צריך בחוק נהלי אכיפה ותקופת מעבר. החוק מאוד ברור, כל ממשלה יכולה לתרגם אותו לנוהל לפקידים”, אמר.

עוד הוסיף: ״יש רשימה של מחבלים ומערכת הביטחון צריכה לבדוק האם מי שמבקש להיכנס לישראל מכוח איחוד משפחות הוא קרוב משפחה של מחבל. התפקיד של רשות האוכלוסין הוא לבדוק, היא צריכה לחכות לאינדיקציה משב״כ. המידע קיים באקסל, רשות האוכלוסין צריכה לבדוק”.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר