שבוע בלבד לפני היציאה לפגרת הכנסת וחודשים ספורים לפני הבחירות לכנסת, יוזם חבר הכנסת מאיר פרוש הצעת חוק להחלת ריבונות ישראלית על ארבע ערים מרכזיות ביהודה ושומרון: מודיעין עילית, ביתר עילית, מעלה אדומים ואריאל. בדברי ההסבר לחוק נכתב כי למרות שערים אלו מהוות חלק בלתי נפרד מהמרקם הישראלי, תושביהן כפופים עדיין למערכת משפטית צבאית שאינה הולמת את צורכיהם.
אולם, מאחורי הקלעים, העיתוי של העלאת החוק אינו מקרי ונועד לאותת לבוחרי "אגודת ישראל". חברי הכנסת של המפלגה חוששים כי בסיס הבוחרים הימני שלהם אינו מרוצה מהעובדה שהם אינם עומדים לצידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, למרות משבר הגיוס. לפיכך, קידום חוק הריבונות נועד להפגין "ימניות יתר" ולחזק את הקשר עם הבוחרים.
על פי נוסח הצעת החוק שהונח על שולחן הכנסת, המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל יחולו בתחום שיפוטן של ארבע הערים המנויות - אריאל, ביתר עילית, מודיעין עילית ומעלה אדומים. עוד נקבע כי שר המשפטים יהיה אמון על ביצוע החוק ויוסמך, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט, להתקין תקנות הנוגעות ליישומו, לרבות הוראות מעבר ושמירה על רציפות זכויות וחובות קיימות.
מהלך ממוקד במקום חוק כולל
בדברי ההסבר להצעה מודגש כי ערים אלו הוקמו ובוססו לאורך השנים תחת הנהגתם של ראשי ממשלה מכל קצוות הקשת הפוליטית, ובהם מנחם בגין, יצחק שמיר, יצחק רבין, שמעון פרס, בנימין נתניהו, אריאל שרון ואהוד אולמרט - עובדה שלפי יוזמי החוק מעידה על היותן בלב הקונצנזוס הישראלי ומהוות בית לרבבות אזרחים המנהלים אורח חיים אזרחי מלא.
עוד מצוין כי ניסיון קודם להעביר חוק ריבונות כולל, שעסק בכלל מרחבי יהודה ושומרון ואף עבר בקריאה טרומית בכנסת הנוכחית, נעצר בשל "נסיבות מדיניות מורכבות" ועיכובים שונים. בשל כך, קידום המהלך הרחב יותר הוקפא בשלב זה.
על רקע זה, מוצגת ההצעה הנוכחית כמהלך ממוקד ו"בר-ביצוע", המתמקד בערים הנחשבות לקונצנזוס רחב יותר. לפי יוזמי החוק, המיקוד בארבע הערים נועד לייצר נתיב מעשי שיזכה לתמיכה פוליטית רחבה ואף להבנה בזירה הבין-לאומית - תוך הדגשה כי אין בכך ויתור על החלת ריבונות רחבה יותר בעתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו