מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו–2026, ביוזמת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי. 65 חברי כנסת תמכו בהצעה מול 41 מתנגדים.
לפי החוק, צדדים לסכסוך יוכלו להסמיך בהסכמה בתי דין רבניים ובתי דין שרעיים לשמש כבוררים בעניינים אזרחיים הניתנים לבוררות, בהתאם לדין הדתי החל. זאת בתנאי שנחתם טופס בוררות ייעודי סמוך להגשת הבקשה, וכי לבית הדין סמכות בענייני מעמד אישי לגבי אחד הצדדים לפחות, או כאשר כל הצדדים הם תאגידים.
עוד נקבע כי בתחילת ההליך יוודא בית הדין שההסכמה ניתנה מרצון חופשי, ויבהיר כי מדובר בבוררות ולא בהליך שיפוטי. הפסיקה תהיה לפי הדין הדתי, אך תוך שמירה על זכויות מהותיות המעוגנות בחוק, לרבות חוק שווי זכויות האישה וחוקים קוגנטיים נוספים.
החוק מחריג מבוררות עניינים פליליים ומנהליים, תיקים שבהם המדינה או רשות מקומית צד להליך, וכן סוגיות הנוגעות לבני זוג נשואים או גרושים – כדי למנוע ערבוב סמכויות ולחץ בהליכי גירושין. גם בתחום דיני העבודה הוגבלה הבוררות למצבים שבהם אין יחסי עובד-מעביד פעילים, למעט יוזמה של העובד ובהסכמה חופשית.
יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר כי מדובר ב"תיקון עוול של שנים" והדגיש את חופש הבחירה של צדדים לנהל סכסוך בהסכמה לפי הדין הדתי.
בדברי ההסבר צוין כי החוק מעגן סמכות שלא הוכרה בפסיקה קודמת של בג"ץ, ומטרתו לאפשר למעוניינים בכך ליישב סכסוכים אזרחיים בבתי הדין הדתיים במסגרת בוררות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו