"נמשיך בנחישות ולא נרפה": הקרב על סמכויות בתי הדין הדתיים מגיע לשיא

הכנסת סוערת לקראת ההצבעה היום (שני), בשעות הקרובות, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת על הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים לשמש כבוררים גם בסכסוכים אזרחיים. הדיון מתקיים לאחר פיליבסטר ממושך של האופוזיציה בוועדת החוקה, שהפך לזירת עימות חריפה בין הקואליציה לאופוזיציה ובמקביל מעורר גם מאבק אזרחי נרחב. 

שורה של ארגוני נשים וארגוני חברה אזרחית פנו אתמול במכתב דחוף לראש הממשלה ולראשי סיעות הכנסת בדרישה לעצור את קידום הצעת חוק בתי דין דתיים - בוררות. לטענתם מדובר במהלך מרחיק לכת המבקש להרחיב את סמכויות בתי הדין הדתיים כך שיוכלו לשמש כבוררים גם בסכסוכים אזרחיים בהם סכסוכי עבודה, צרכנות ותביעות כספיות, תוך הכרעה לפי הדין הדתי גם בנושאים שאינם בתחום מומחיותם.

מערכת משפט מקבילה

לטענת הארגונים ההצעה מאפשרת החלת בוררות דתית גם כאשר רק אחד מהצדדים משתייך לדת הרלוונטית ובפועל יוצרת מערכת משפט מקבילה לצד המערכת האזרחית ללא אותם מנגנוני פיקוח שקיפות ושוויון.

במכתב מזהירים הארגונים מפני השלכות חמורות של החוק ובראשן פגיעה בזכויות נשים, במיוחד נשים דתיות חרדיות וערביות, שעלולות להיות נתונות ללחצים חברתיים וקהילתיים להסכים להתדיין במסגרת דתית. בנוסף הם מתריעים מפני פגיעה בעובדים ובאוכלוסיות מוחלשות בשל פערי כוחות והיעדר הגנות.

לדברי הארגונים, ברגע האחרון הוכנס להצעה שינוי משמעותי נוסף שלפיו פסקי הבוררות של בתי הדין הדתיים לא יידרשו עוד לאישור של בית משפט אזרחי - מהלך שמקנה להם בפועל מעמד הדומה לפסק דין - מאחוריו עומד חברי הכנסת אבי מעוז ואוריאל בוסו.

מדינת הלכה

פרופ' רות הלפרין קדרי ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה שמוביל את המאבק נגד החוק אמרה כי מדובר במהלך אידאולוגי עמוק שמרחיב סמכויות דתיות על חשבון זכויות אזרח, יוצר מערכת משפט מקבילה ופוגע בעיקר בנשים, בעובדות ובעובדים, ובאוכלוסיות מוחלשות תחת כסות של הסכמה שאינה חופשית וסולל את הדרך למדינת הלכה.

גם בארגון "בונות אלטרנטיבה" תקפו בחריפות את המהלך ומסרו כי ממשלת ישראל פותחת חזית נוספת, הפעם מלחמה מבית על מערכת המשפט שחוזרת בזמן לימי הביניים. לדבריהם יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן הגדיר במילותיו את בית הדין הדתי כלא שוויוני כלפי נשים ובאותה נשימה קידם בחירוף נפש את הצעת החוק שתאפשר לדון בו בנושאים אזרחיים לחלוטין כגון קניין רכוש נזיקין וחוזים.

לדבריהם האחריות לשמור על הזכויות אינה אישית אך במציאות הנוכחית על נשים ללמוד את ההשלכות להכיר היטב את זכויותיהן ולדעת כיצד להגן עליהן.

במקביל לקרב האזרחי התחולל גם עימות פוליטי חריף במליאה. יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן האשים את האופוזיציה כי ביצעה פיליבסטר על החוק בזמן מלחמה וטען כי חבריה איבדו את הצפון. ח"כ יוליה מלינובסקי השיבה לעברו מן המליאה: "אתם איבדתם את הצפון".

לפיד: הסטטוס קוו מת

גם יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד הציב קו אדום ואמר כי "הסטטוס קוו מת. הם הרגו אותו ביוזמתם. שלא יבואו ויגידו לנו אבל עכשיו מלחמה, כי זו הפעם האחרונה שאנחנו מוכנים לשמוע מהם על הסטטוס קוו. בממשלה הבאה נתחיל בביטול ההקצבות לחרדים".

יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ מירב כהן תקפה את העיתוי לקידום החוק ואמרה כי בזמן שמערכת הביטחון מנהלת מלחמה נגד איראן הקואליציה מנהלת מלחמה מקבילה נגד זכויות נשים. "העובדה שהממשלה מנצלת את ערפל הקרב כדי לקדם יוזמות קיצוניות שיקרבו אותנו להרס הדמוקרטיה לא תיסלח".

מנגד יוזם החוק ח"כ משה גפני מדגיש כי מדובר במהלך שנולד כבר לפני שני עשורים. לדבריו הוא הגיש את הצעת החוק לראשונה מיד לאחר פסיקת בג"ץ בשנת 2006. "שמעתי שבאופוזיציה טוענים שהסטטוס קוו הסתיים היום ואני שואל איפה היה הסטטוס קוו כשהבאתי את חוק החמץ שמסמיך את מנהלי בתי חולים למנוע הכנסת חמץ למרכזים הרפואיים או במקרים אחרים נוספים. דווקא בתקופת המלחמה שאנחנו זקוקים לישועות מהקב"ה כשבאים שני אנשים שמעוניינים לדון בדיני ממונות על פי דין תורה בהסכמה של שני הצדדים - מה רע בזה? הסטטוס קוו כאן היה ונשאר".

גפני הוסיף כי הוא שמח שהכנסת מצליחה להעביר את החוק לאחר שנים של מאבק ואמר אנחנו מצליחים להעביר את החוק הזה אחרי כל כך הרבה שנים ולהרחיב את סמכותם של בתי הדין בישראל. כך נפעל גם במאבקים האחרים "נמשיך בנחישות ולא נרפה".