"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אידאולוגיה שמתעדפת סמכויות דתיות": ארגוני נשים דורשים לעצור את החוק

מכתב דחוף הגיע לראש הממשלה ולראשי סיעות הכנסת, בדרישה לעצור את קידום הצעת חוק בתי דין דתיים (בוררות), הצפויה לעלות היום להצבעה בקריאה שנייה ושלישית • ברגע האחרון הוכנס שינוי משמעותי להצעה, שלפיו פסקי בוררות של בתי הדין הדתיים לא יידרשו עוד לאישור בית משפט אזרחי - מה שמקנה להם מעמד דומה לפסקי דין

,עודכן
0השמעה
כנסת ישראל. צילום: אורן בן חקון

שורה ארוכה של ארגוני נשים וחברה אזרחית פנו אתמול (ראשון) במכתב דחוף לראש הממשלה ולראשי סיעות הכנסת, בדרישה לעצור את קידום הצעת חוק בתי דין דתיים (בוררות), הצפויה לעלות היום להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

לטענת הארגונים, מדובר במהלך מרחיק לכת שמבקש להרחיב את סמכויות בתי הדין הדתיים כך שיוכלו לשמש כבוררים גם בסכסוכים אזרחיים, בהם סכסוכי עבודה, צרכנות ותביעות כספיות, תוך הכרעה לפי הדין הדתי, גם בנושאים שאינם בתחום מומחיותם.

בית הדין הרבני באריאל מקבל מעמד רשמי,צילום: דוברות בתי הדין הרבניים

עוד נטען כי ההצעה מאפשרת החלת בוררות דתית גם כאשר רק אחד מהצדדים משתייך לדת הרלוונטית, וכי בפועל מדובר ביצירת מערכת משפט מקבילה לצד המערכת האזרחית - ללא אותם מנגנוני פיקוח, שקיפות ושוויון.

במכתב מזהירים הארגונים מפני השלכות חמורות של החוק, ובראשן פגיעה בזכויות נשים במיוחד בקרב נשים דתיות, חרדיות וערביות, שעלולות להיות נתונות ללחצים חברתיים וקהילתיים. בנוסף, הם מתריעים מפני פגיעה בעובדים ובאוכלוסיות מוחלשות, בשל פערי כוחות והיעדר הגנות מספקות.

עוד מציינים הארגונים כי ברגע האחרון הוכנס שינוי משמעותי להצעה, שלפיו פסקי בוררות של בתי הדין הדתיים לא יידרשו עוד לאישור בית משפט אזרחי - מה שמקנה להם מעמד דומה לפסקי דין.

פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, שמובילים את המאבק בחוק, מסרה: "מדובר במהלך אידאולוגי עמוק שמרחיב סמכויות דתיות על חשבון זכויות אזרח, יוצר מערכת משפט מקבילה ופוגע בעיקר בנשים, בעובדות ובעובדים ובאוכלוסיות מוחלשות - תחת כסות של 'הסכמה' שאינה חופשית, וסולל את הדרך למדינת הלכה".

בונות אלטרנטיבה על העברת חוק הרחבת סמכויות בתי דין דתיים - בוררות: "ממשלת ישראל פותחת חזית נוספת, הפעם מלחמה מבית על מערכת המשפט שחוזרת בזמן לימי הביניים. יו״ר וועדת חוקה, חוק ומשפט, חה״כ שמחה רוטמן הגדיר במילותיו את בית הדין הדתי כלא שוויוני כלפי נשים, ובאותה נשימה קידם בחירוף נפש את הצעת החוק שתאפשר לדון בו בנושאים אזרחיים לחלוטין כגון קניין, רכוש, נזיקין וחוזים".

בונות אלטרנטיבה,צילום: קארין שאלתיאל

עוד הוסיפו: "אנחנו קוראות לכל אישה - האחריות לשמור על הזכויות שלך אינה אישית, אך במציאות הנוכחית, על כולנו ללמוד את ההשלכות, להכיר היטב את זכויותינו ולדעת כיצד להגן עליהן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר