למי יש אשליות בקשר לאונר"א

דרך הפעולה של ממשל ביידן מסתמנת עד כה כפשוטה מאוד: ביטול כל צעד שביצע ממשל טראמפ באופן כללי, וחזרה לעידן טרום־טראמפ בכל הקשור למדיניות החוץ במזרח התיכון. כחלק מכך מתכנן ממשל ביידן להעניק 235 מיליון דולר כסיוע לפלשתינים ולהחזיר חלק מחבילת הסיוע שקיצץ דונלד טראמפ. 150 מיליון דולר מתקציב זה יועברו לאונר"א (סוכנות הסיוע לפליטים הפלשתינים של האו"ם), 75 מיליון יוזרמו לפיתוח כלכלי של הרשות ו־10 מיליון לקידום שלום בין העמים.
אלא שראוי היה להתנות את חידוש הסיוע: כל עוד לא תוכיח הרשות הפלשתינית נכונות מעשית לגיבוש פתרון ריאליסטי לסכסוך עם ישראל, במקום דחייה על הסף של כל יוזמת שלום, אונר"א תחדל להתקיים. חלק מההתניה צריך לכלול פיקוח הדוק על ספרי הלימוד של אונר"א ועל מחבריהם.
ממשל ביידן הודיע שבאונר"א התחייבו בפניו ל"אפס סובלנות לאנטישמיות, גזענות או אפליה". מותר לפקפק ברצינות הכוונות, משום שבמציאות אונר"א ידועה לא רק במנהל בעייתי אלא גם בתכנים אנטישמיים בוטים במערך החינוכי בבתי הספר שלה. שגרירת ארה"ב באו"ם לשעבר, ניקי היילי, הגדירה את אונר"א כאחת הסוכנויות ה"מושחתות" וה"מסואבות" ביותר בזירה הבינלאומית. המכון לניטור השלום והסובלנות התרבותית בחינוך (IMPACT-se), ארגון ישראלי הבוחן לעומק תוכניות לימודים, מצא שתלמידי בית ספר של אונר"א התבקשו לפתור בעיות מתמטיות באמצעות דוגמאות על שאהידים מהאינתיפאדה הראשונה. נאמר להם, בהסתה מפורשת לאלימות, כי עליהם "להגן על המולדת בדם", ונטען בפניהם כי ישראל זורקת באופן מכוון פסולת רדיואקטיבית ורעילה בתחומי הרשות הפלשתינית.
ההסתה הזו בחינוך מכוונת לא רק כלפי המדינה היהודית, אלא גם נגד חלק מהעולם הערבי, בעיקר מדינות המפרץ. אלה סובלות מהסתה ממושכת מצד הפלשתינים, משריפת דגליהן ותמונות מנהיגיהן ברחובות ועד להאשמות בבגידה. זאת, אף שמדינות המפרץ העבירו לפלשתינים בעקביות לאורך השנים תמיכה בסכומים של מיליארדי דולרים.
ובזמן שהרשות הפלשתינית וסוכנות אונר"א מטפחות דורות חדשים של שנאה, מדינות המפרץ הערביות פועלות להצמיח דור של צעירים שוחרי שלום. ספר חדש יחסית ללימודי אסלאם, הנלמד בבתי הספר באיחוד האמירויות, משבח את יוזמת השלום ואת הסכמי אברהם, ומציין כי הם משקפים ערכים יסודיים באסלאם ואת המאפיינים הלאומיים של איחוד האמירויות. גישה זו שונה בתכלית מהאופן שבו הפלשתינים מחנכים את ילדיהם להעמקת המחלוקות בין שני העמים. כך, מדינות כמו איחוד האמירויות מכינות את ילדיהן לעידן חדש של דו־קיום מתוך הבנה הדדית, סובלנות ושלום - בעוד הרשות הפלשתינית מסורה לחינוך ילדיה על ברכי הסתה והעצמת הסכסוך.
על ממשל ביידן להבין כי העידן שלאחר כהונת דונלד טראמפ שונה מהותית מהמצב ששרר לפניו. הסכמי אברהם שינו את המציאות. מדיניות חוץ שכל מאוויה מכוונים לביטול הישגי טראמפ ולהחזרת הגלגל לאחור - לא תועיל ולו במעט לקידום השלום במזרח התיכון.