מצפצפים על בג"ץ ועל המשרתים: כך ממשיכה המדינה לממן משתמטים

מאות מיליוני שקלים ממשיכים לזרום לישיבות המעודדות השתמטות בזמן שמדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה.

אף שעל פניו הופסק התקצוב למשתמטים, בפועל הכסף למוסדות עצמם לא נעלם. המדינה ממשיכה להעביר תקציבים עבור תלמידים צעירים שטרם הגיעו לגיל גיוס, ובמקביל גם כספים גם עבור אברכים ותלמידים מבוגרים יותר שכבר קיבלו פטור.

מנגנון התקצוב פועל כך שכל הכסף שמגיע לישיבה נכנס לקופה אחת ומתחלק בין כלל תלמידי המוסד. המשמעות היא שגם תלמידים שמוגדרים כעריקים או משתמטים ממשיכים לקבל כספים, כחלק מהמענקים למוסד כולו.

"משלימים הכנסה" עם תרומות מחו"ל

בתקציב 2026 קיימים סעיפים תקציביים נכבדים, שמטרתם להבטיח את הישרדותם הכלכלית של המוסדות הללו. תקציב משרד החינוך כולל סעיף ייעודי למוסדות תורניים בהיקף של כ-306 מיליון שקלים. אליו מצטרפים כספים קואליציוניים משמעותיים: כ-49 מיליון שקלים מיועדים למה שמוגדר כ"ישיבות לנוער נושר".

מסגרות אלו, המיועדות לכאורה להחזיק צעירים שלא משתלבים בישיבות הרגילות, פועלות פעמים רבות כמסגרת שמטרתה היחידה היא למנוע גיוס חרדים שאינם לומדים. כך יוצא שהמדינה מממנת את המוסד שמונע מהם להתגייס לצה״ל.

במקביל לזרימת הכספים מקופת המדינה, מוסדות רבים מסתמכים גם על תרומות גדולות מחו"ל. כדי להשלים את הפערים שנוצרים בתקציב, יוצאים רבנים וראשי ישיבות באופן קבוע למסעות גיוס כספים אצל נדבנים בקהילות יהודיות ברחבי העולם.

ממשיכים במימון למרות איסור בג"ץ

כזכור, זרימת הכספים נמשכת חרף העובדה שבאפריל 2024 הוציא בג"ץ צו ביניים דרמטי בסוגיית התקצוב. הרכב השופטים פסק אז כי בהיעדר חוק המסדיר את דחיית השירות, ובהתאם לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, המדינה אינה רשאית להמשיך לתקצב תלמידי ישיבה שאינם מתגייסים.

בעקבות הפסיקה נאסר על המדינה להעביר תקציב עבור תלמידים שלא התייצבו לגיוס מאז יולי 2023, מועד פקיעת החוק שאפשר את דחיית השירות. קבוצה זו מונה כ-70 אלף תלמידי ישיבות בין הגילאים 18 ל-26, שמהווים כשני שלישים מכלל תלמידי הישיבות שזכו בעבר לדחיית שירות. אולם כאמור, בשטח המוסדות עצמם ממשיכים להיות מתוקצבים.