עיתוי הדרישה של מיארה כה בוטה - שגם בג"ץ יתקשה לרקוד לחלילה

אחד מבעלי הטורים הנחשבים של עיתון "הטלגרף" הבריטי הקדיש שלשום מאמר מיוחד לראש הממשלה נתניהו. הוא מגדיר אותו כ"מנהיג המלחמה הגדול בדורנו". הוא גם משתמש במילת התואר "גאוניות", שלא מומלץ להשתמש בה בשיח המקומי בישראל.

הכותב, צ'רלס מור, מציין שההערכה למנהיגותו של נתניהו גוברת עשרת מונים כאשר לוקחים בחשבון את המערכת הפוליטית המחוררת של ישראל, שהיא קשה עוד יותר לניווט מאשר בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות. נוסף על המערכת המפלגתית קיימת גם מערכת המשפט, שהופכת את חייו של ראש ממשלה נבחר לקשים הרבה יותר ממה שמוכר במדינות המערב - כל זאת כאשר ראש הממשלה מבקש להוביל ליעד אסטרטגי מוגדר. כמה מכשולים ניצבים בדרכו של נתניהו עד שהוא מצליח להזיז חטיבות וטייסות לשמי איראן.

היום קיבלנו דוגמה מגוחכת לא פחות משהיא מזעזעת. גלי בהרב-מיארה מצאה לה עיתוי מתאיםלדרוש מבג"ץ שיורה לראש הממשלה לפטר את השר איתמר בן גביר.זו אותה ציניות שבאה לידי ביטוי בהחלטת נשיאת בית המשפט העליון לשעבר חיות לפסוק על ביטול החוק לצמצום עילת הסבירות, ולפרסם את ההחלטה בינואר 2024, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל.

אם מישהו מדבר על שינוי משטרי קיצוני, שעובר בתלול־מסלול מעל ראשי המחוקקים בכנסת, הרי שהפסיקה שמבקשת בהרב־מיארה בעניין בן גביר, יחד עם פסיקת חיות ושותפותיה בעניין עילת הסבירות, מייצרת בישראל עולם חוקתי חדש ובלתי קביל. כמו שחיות העבירה את הפסיקה השערורייתית מאחורי מיסוך עשן המלחמה, כך מנסה עכשיו לעשות גם גלי בהרב-מיארה: ללחוץ על הכפתור של בג"ץ ובחסות האזעקות להשלים מהלך שהופך את בית המשפט העליון למפעיל הממשלה ולמפטר שרים, ובפועל למי שמנכס לעצמו סמכויות יסוד של ממשלה שנבחרה בהליך דמוקרטי.

העיתוי של מיארה כה בוטה, עד שנראה כי גם שופטי בג"ץ לא ירצו הפעם להיראות כמרקדים לחלילה של יועצת מודחת ונקמנית.זאת למרות הפיתוי ליצור תקדים שלוקח את ההלכות הידועות מלפני שלושים ומשהו שנים, מימי ממשלת רבין, כמה צעדים קדימה - אל תוך התהום.

בהרב-מיארה ובג"ץ נכנסים לתוך זרימה פוליטית חזקה, ששינתה בשבוע האחרון את כיוונה. הגורמים הפוליטיים האופוזיציוניים, בחלקם, צפויים להפוך לשותפים בקואליציה הבאה שירכיב ככל הנראה נתניהו. טראמפ ונתניהו בנו בסערת הקרב קואליציה בינלאומית חדשה שלא מטעם האו"ם. לקואליציה המלחמתית החדשה יהיה תרגום לשפה הפוליטית המקומית.

אם המלחמה תימשך ותסתיים בהצלחה, כפי שהיה עד עכשיו, בנט ומפלגתו יהיו שותפים בקואליציה הבאה, יחד עם מפלגת הליכוד-מרכז בהובלת אדלשטיין וכחלון.

בן גביר, כמאפיין של ממשלת הימין על מלא, כנראה לא יהיה שם, אבל בהרב-מיארה רוצה את תקדים הפיטורים שלו בהוראת בג"ץ. היא עצמה תהפוך לדמות משוקצת המסמלת חוסר אחריות לאומית לעת מלחמה. קואליציית ימין וימין מתון רחבה, עם החרדים, תתרחק מסדר היום המשפטי, אך בוודאי תדאג לחקיקה שתסתום את הפרצה שבהרב-מיארה מנסה ליצור בסמכויות הממשלה.