"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נקבע המועד: צוות השרים לעניין ועדת החקירה יתכנס בראשון

צוות השרים לעניין המנדט שיינתן לוועדה לחקירת טבח 7 באוקטובר ייתכנס ב-22 בפברואר בשעה 17:00, במזכירות הממשלה

,עודכן
0השמעה
מחבלי חמאס בגדר ב-7 באוקטובר. צילום: Anadolu Agency via Reuters Conne

צוות השרים לעניין המנדט שיינתן לוועדה לחקירת טבח 7 באוקטובר ייתכנס ביום ראשון 22 בפברואר בשעה 17:00, במזכירות הממשלה בירושלים.

בהקלטות שהגיעו באופן בלעדי לידי "היום"אמר ח"כ דן אילוז מהליכוד: "כל הדיון הציבורי הזה האם להכניס את המילה טבח בחוק, זה דבר הזוי. ברור שהיה טבח. הטבח הכי נורא ואיום שהיה לעם היהודי מאז השואה. והדיון הזה האם להכניס את זה לכותרת החוק זה נתפס קטנוני וזה נותן תחושה שיש לנו משהו להסתיר, לשכתב משהו, וזה לא טוב, ציבורית וערכית".

מוקדם יותר היום, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הגיש את תשובתו לצו על תנאי שהוציא בג"ץ, בו הוא הקפיא את עבודת המבקר על מחדלי הטבח. בתשובה טוען המבקר כי יש לדחות את העתירות, ובנוגע לטענה כי עבודת המבקר עלולה למנוע הקמת ועדת חקירה ממלכתית נכתב בתשובה: "לא רק שהביקורת לא שוללת הקמת ועדת חקירה, היא אף פותחת ערוץ נוסף לכך". עוד ביקר את התנהגות הדרג המדיני והצבאי וכתב: "ישנם בעלי תפקידים שחשפו לציבור פרטים מהותיים מתוך הליכי הביקורת - התנהלות אינה תקינה".

הצעת החוק להקמת ועדה פוליטית לחקר אירועי 7 באוקטובר עברה בסוף דצמבר בקריאה טרומית ברוב של 50 תומכים מול 48 מתנגדים.

הצעת החוק מבקשת לאפשר לממשלה להקים ועדת חקירה ייעודית מטעמה, שלא לפי חוק ועדות החקירה מ-1968. בניגוד לוועדה ממלכתית, שהרכבה נקבע בידי נשיא בית המשפט העליון ושנהנית מעצמאות מלאה, ההצעה קובעת שהממשלה או הכנסת יקבעו את הרכב הוועדה, החקירה תתבצע לפי כתב מינוי פוליטי, ולא תהיה כפיפות למנגנון העצמאות שנקבע בחוק הקיים. זאת, בצל הקרע בין נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לממשלה - שלא מכירה בו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר