האופוזיציה מתפצלת: השאלה הגדולה שתכריע את הבחירות

הירידה המתמשכת בסקרים לאופוזיציה אינה מובילה להתלכדות - אלא להפך. בשבועות האחרוניםמתנהלים מאחורי הקלעים עימותים חריפיםבין ראשי המפלגות, שכל אחד מהם מנסה גם לשרוד פוליטית וגם למצב את עצמו כאלטרנטיבה שלטונית. התוצאה: יותר חשדנות, פחות תיאום.

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן,הציג מסמך עקרונות שבו קרא לפעולה משותפת: "אני סבור כי עלינו לפעול יחד ולגבש בסיס משותף לפעולה", כתב. לדבריו, "קווי היסוד שיגובשו צריכים לשקף הסכמות רחבות בנושאים המרכזיים שעל סדר היום הלאומי ובראשם ביטחון, כלכלה, כינון חוקה, סוגיית הגיוס ויחסי דת ומדינה, תוך שמירה על ערכי היסוד שלמדינת ישראל כיהודית, ציונית, דמוקרטית וליברלית". ליברמן הוסיף כי דווקא בעת הזו "מוטלת עלינו החובה לגלות אחריות לאומית ולפעול יחד, למען חיזוק אמון הציבור ולמען עתיד טוב יותר למדינה כולה".

אלא שעל אף ההסכמה הכללית על התנגדות לקואליציה - אין אחידות באשר לדרך. יש מי שמעדיפים קו חד ובלתי מתפשר, ויש מי שחוששים מהצהרות מוקדמות שיסגרו דלתות פוליטיות. חלק מהמנהיגים מסתייגים מהצבת תנאים פומביים נוקשים עוד לפני בחירות - מחשש שיצטיירו כמי שכבר מחלקים תיקים.

לפיד נגד הגוש - בידול או ייאוש?

ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, החריף לאחרונה את הטון - לא רק כלפי הקואליציה, אלא גם כלפי שותפיו לגוש.הביקורת המרומזת, ולעיתים גם הגלויה, כלפי מי שלא מתחייבים חד-משמעית שלא לשבת עם נתניהו, נועדה לחדד מסר: יש מחנה ברור - ואין מקום לאפור.

אלא שהמהלך טומן בחובו סיכון. תקיפת שותפים פוטנציאליים מחלישה את תחושת ה"ביחד" ומקשה על יצירת בלוק טכני בעתיד. מאחורי הקלעים יש מי שטוענים כי לפיד מבקש למנוע זליגה של קולות למפלגות מרכז אחרות - בעיקר על רקע הדשדוש של יש עתיד בסקרים.

גנץ לאן?

יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, מצוי בדילמה אסטרטגית: מצד אחד לשמר תדמית ממלכתית ומכילה, ומצד שני לא להיתפס כמי שמשאיר פתח לשיתוף פעולה עתידי עם נתניהו.

היחלשות המומנטום שממנו נהנה לאחר פרוץ המלחמה מחייבת הכרעה.גנץ בוחן אפשרויות לחיבורים, ובתגובה רשמית אינו פוסל זאת - אך בשלב זה השמות שעלו, משה כחלון ויועז הנדל, אינם נראים ריאליים.

יאיר גולן - בונה אלטרנטיבה משמאל

יו"ר מפלגת הדמוקרטים, יאיר גולן, פועל להרחבת שורות מפלגתובאמצעות גיוס דמויות ציבוריות חדשות- ביטחוניות ואזרחיות כאחד. המטרה: לבנות רשימה רעיונית-אידיאולוגית ברורה שתמשוך מצביעי שמאל מאוכזבים.

אלא שהמהלך עלול לפצל עוד יותר את המחנה אם לא יתואם עם שחקנים נוספים. מנגד, תומכיו טוענים כי דווקא חידוד אידיאולוגי הוא שיחזיר מוטיבציה לבוחרים.

האופוזיציה מתמודדת עם משבר כפול:ירידה בסקריםומאבק על הנהגה. במקום להתכנס סביב מועמד מוסכם או מתווה משותף, כל אחד מהמנהיגים שומר על הטריטוריה הפוליטית שלו ומנסה למצב את עצמו ליום שאחרי.

השאלה הגדולה איננה רק מי יוביל - אלא האם יצליחו להסכים על כללי משחק משותפים לפני שהבוחרים יכריעו עבורם.