"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האוצר לבג"ץ: "אין הצדקה להתערבות ברפורמת החלב"

אחרי העתירה שהוגשה מטעם מועצת החלב כנגד העברת הרפורמה במסגרת חוק ההסדרים, משרד האוצר העביר את תשובתו לבג"ץ • במסמך הוא מפרט: "לעמדת המדינה, לא נפל פגם בהליך גיבוש ההסדרים הנוגעים לרפורמה"

,עודכן
0השמעה
מאות חקלאים בצמתים ברחבי הארץ כנגד רפורמת החלב. צילום: מחאת הרפתנים

לאחר שמועצת החלב הגישה בשבוע שעבר עתירה לבג"ץ, בטענה שוועדת הכנסת לא יישמה את החלטת יועמ"שית הכנסת לפצל את הרפורמה מחוק ההסדרים - משרד האוצר העביר את תגובתו.

בעתירה פירטה מועצת החלב כי העברת הדיונים על המשך הרפורמה לוועדה למיזמים ציבוריים בראשות ח"כ אוהד טל, הינה הפרה של קביעת היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק. עוד צוין כי נפלו פגמים מהותיים בהליך המנהלי בגיבוש הרפורמה, שבוצעה ללא עבודת מטה מקצועית מספקת, ללא תשתית כלכלית מבוססת ובלי כל התייעצות עם גורמי המקצוע או אנשי משרד החקלאות.

אבל משרד האוצר מצייר תמונה שונה בתכלית. בתשובתו לבג"ץ נכתב כי ״אין בטענות המועלות בעתירה כדי להצדיק התערבות שיפוטית״. עוד צוין כי "חוק התוכנית הכלכלית, לרבות ההסדרים הנוגעים לרפורמה במשק החלב, גובשו במסגרת תהליך ממשלתי סדור ובהתאם לנוהל העבודה שגובש לעניין זה, אשר נועד להבטיח את תקינות הליכי גיבוש התוכנית הכלכלית השנתית. זאת לנוכח המאפיינים הייחודיים והמורכבות של הליך חקיקה זה, אשר גם נידונו בפסיקתו של בית המשפט.

"במסגרת ההליך הממשלתי לקידום ההסדרים הנוגעים לרפורמה במשק החלב נבחנו, בין השאר, התאמת רפורמה זו לחוק התכנית הכלכלית הן ביחס לתוכן ההצעה הנוגעת לצמצום יוקר המחיה, והן ביחס למידת בשלותה המקצועית והמשפטית. בחינה זו נערכה לאחר הליך שיתוף ציבור, הן במסגרת הפצת 'הצעת מחליטים' לעיון הציבור מיום
21.11.2025, שקדמה לאישור הממשלה להפיץ תזכיר חוק בנושא והן במסגרת הפצת תזכיר חוק לעיון הציבור ביום 11.12.2025, תוך הותרת פרק זמן מספק לבחינת ההערות ודיון בהם. הליך סדור זה נועד, כאמור, להבטיח את תקינות ההליך הממשלתי, על רקע מורכבותם של הליכי חקיקת התקציב והחקיקה הכלכלית הנלווית לו".

עוד נכתב על ידי משרד האוצר כי "המדינה אינה חולקת על כך שחוק ההסדרים מעורר מורכבות. אך בשל מורכבות זו, משרד האוצר, בשיתוף עם הייעוץ המשפטי לממשלה, גיבש את הנוהל הנזכר. ההסדרים הנוגעים לרפורמה במשק החלב גובשו בהתאם להוראות הנוהל, בהליך ממשלתי תקין וסדור ועל יסוד תשתית עובדתית ראויה. משכך, לעמדת המדינה, לא נפל במסגרת הליך גיבוש ההסדרים הנוגעים לרפורמה במשק החלב בשלב זה, כל פגם המצדיק התערבותו של בית המשפט הנכבד, ולפיכך יש לדחות את הטענות המופנות בעניין זה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר