"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הייעוץ המשפטי לכנסת: "הממשלה עלולה להשפיע על חקירת אירועי 7.10"

לקראת הדיון בהצעת החוק להקמת ועדת חקירה פריטטית, הייעוץ המשפטי מזהיר מפני מתן סמכות לממשלה לקבוע את היקף הבדיקה • "מאחר שהחוק המוצע כבר מקים את ועדת החקירה למקרה הספציפי של 7 באוקטובר - אין צורך בממשלה כ'גורם מפעיל'", נכתב

,עודכן
0השמעה
חברי האופוזיציה קורעים את הצעת החוק לועדת חקירה פוליטית (ארכיון). צילום: אורן בן חקון

ועדת החוקה של הכנסת צפויה לדון היום (רביעי) בהצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) להקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר - זאת לאחר שההצעה עברה קריאה טרומית בדצמבר האחרון. לקראת הדיון הפיץ הייעוץ המשפטי של הכנסת מסמך הכנה המעלה הסתייגויות מהמבנה המוצע של הוועדה.

ההצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית נפלה בוועדה לביקורת המדינה בכנסת (ארכיון)

על פי ההצעה, תוקם ועדת חקירה פריטטית שחבריה ימונו בשוויון על ידי הקואליציה והאופוזיציה, במטרה ליצור גוף חקירה שיזכה לאמון ציבורי רחב. ואולם, בחוות הדעת נכתב כי עצם קביעת גבולות החקירה היא גורם מכריע שעשוי להשפיע על תוצאותיה.

"בראש ובראשונה, ברור שמי שיקבע את היקף החקירה - מה ייחקר ומה לא - יכול להשפיע על גורל החקירה עוד בטרם החלה. מתן סמכות זו בידי הממשלה חותר תחת התכלית שהצעת החוק הציבה לעצמה - להביא לחקירה מלאה, בלתי תלויה, על ידי ועדה 'שוויונית' שמבוססת על פריטטיות בין הקואליציה לאופוזיציה ולכן אמורה לזכות באמון ציבורי רחב", נכתב במסמך.

עוד צוין כי לפי הדין הקיים, סמכות הממשלה להגדיר את נושא החקירה נועדה למצבים שבהם היא מפעילה את מנגנון ועדת החקירה. "במקרה דנן, מאחר שהחוק המוצע כבר מקים את ועדת החקירה למקרה הספציפי של 7 באוקטובר - אין צורך בממשלה כ'גורם מפעיל', ויותר טבעי להותיר בידי הגורם שמקים את הוועדה בחקיקה גם את תיחום היקף החקירה", כתבו היועצים המשפטיים.

בחוות הדעת הודגש גם כי פיצול בין הגוף שמקים ועדת חקירה לבין הגוף שקובע את סמכויותיה אינו מקובל במודלים מקבילים. "לבסוף, פיצול בין הגוף המקים את הוועדה לגוף הקובע את המנדט שלה, אינו מקובל במקרים אחרים שבהם מוקם גוף חקירה. כך, בישראל, ועדת בדיקה ממשלתית וועדת חקירה ממלכתית מוקמות שתיהן בידי הממשלה, והיא גם זו שקובעת את המנדט שלה. גם בארה"ב, ועדת החקירה לאירועי 11 בספטמבר שהוזכרה פעמים רבות ככזו שהעקרונות להקמתה אמורים להנחות את הצעת החוק - הוקמה בחוק שקבע את מנדט הוועדה ולממשל שם לא הייתה נגיעה לכך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר