הקרב על הרף
המטרה: למנוע "זריקת קולות לפח" - המרוויחות: המפלגות הקטנות
חמש הצעות חוק הוגשו בכנסת הנוכחית להורדת אחוז החסימה או לביטולו • אף אחת לא קודמה, אבל מאחורי הקלעים כבר ברור: יש מי שדוחף, יש מי שמתנגד – והאינטרסים גלויים • תמונת מצב לרגל שנת הבחירות
,עודכן
0השמעה
למרות העובדה שאף אחת מהצעות החוק להורדת אחוז החסימה לא הגיעה אפילו להצבעה טרומית, הנושא שב ועולה על סדר היום.בכנסת הנוכחית הונחו חמש הצעות שונות – חלקן להורדת אחוז החסימה מ-3.25% ל-1.5%, אחרות לביטולו המוחלט. השאלה המרכזית אינה אם זה יקרה בקרוב, אלא את מי זה משרת – ומי צפוי להתנגד.
גדי איזנקוט רומז על ממשלה בתמיכה ערבית // מתוך קשת 12
אחוז החסימה הוא שיעור הקולות הנדרש כדי שרשימה תיכנס לכנסת. מאז 2014 הוא עומד על 3.25%, לאחר שעלה בהדרגה מ-1% ל-1.5% בשנת 1992, ל-2% בשנת 2003, ולרמתו הנוכחית לפני יותר מעשור. העלאות אלו לא הפחיתו את מספר המפלגות שהתמודדו בבחירות - אך כן הגדילו את מספר הקולות שנפסלו משום שמפלגות לא עברו את הרף.
אלא שלמרות ריבוי ההצעות והדיון הציבורי, בכנסת הנוכחית אין סיכוי ריאלי להורדת אחוז החסימה. לא קיימת דחיפות קואליציונית לקדם את המהלך, והוא לא מהווה חלק מסדר היום של רה"מ בנימין נתניהו. להפך: מבחינתו של נתניהו, המצב הקיים משרת יציבות פוליטית יחסית ומספק מפת גושים ברורה, עם מחנה ימין־חרדים מגובש שניתן לבנות עליו.
הורדת אחוז החסימה עלולה לערפל את המפה הזו, לפצל את הזירה הפוליטית ולהכניס לכנסת שחקנים חדשים משמאל, שבו ממילא קיימת אינפלציה של מפלגות, יוזמות ומועמדים שממתינים להזדמנות. מהלך כזה עשוי לפתוח את השער גם לכוחות שאינם חלק מהמחנה הטבעי של נתניהו - תרחיש שאין לו אינטרס לקדם.
לכן, גם אם יש לא מעט גורמים שישמחו לראות את אחוז החסימה יורד, ללא אור ירוק מראש הממשלה וללא צורך קואליציוני מובהק, ההצעות צפויות להישאר על הנייר.
הקולות שנזרקים לפח
מי שמובילים את הצעות החוק הם שחקנים פוליטיים שנפגעו בפועל, או שעלולים להיפגע, מאחוז החסימה הקיים. ח"כ אבי מעוז, יו"ר סיעת היחיד נעם, הציע להוריד את אחוז החסימה ל-1.5%. נעם נכנסה לכנסת רק כחלק מאיחוד עם הציונות הדתית ועוצמה יהודית, ומעוז טען בדברי ההסבר כי הרף הנוכחי "משתיק ציבורים שלמים" וגורם לזריקת מאות אלפי קולות לפח.
מן הצד השני, ח"כ מרב מיכאלי הגישה הצעת חוק לביטול מוחלט של אחוז החסימה. מיכאלי, כיום חלק ממפלגת הדמוקרטים, הובילה בעבר את העבודה, אך בבחירות 2022 מרצ - שלא התאחדה איתה - לא עברה את אחוז החסימה ונשארה מחוץ לכנסת. לפי הצעתה, ביטול אחוז החסימה יותיר "אחוז חסימה טבעי" בלבד, המבוסס על חלוקת הקולות ל-120 מושבי הכנסת.
המרוויחות הישירות מהורדת אחוז החסימה, אם המהלך ייצא לפועל, יהיו מפלגות שנמצאות כיום מתחת לרף הכניסה לכנסת. לפי מרבית הסקרים, גם הציונות הדתית וגם כחול לבן אינן עוברות כיום את אחוז החסימה. הורדתו עשויה להכניס את שתיהן לכנסת - תרחיש שיש לו השפעה ישירה על זהות הממשלה הבאה.
מתנדנדים מתחת לרף
כניסה של הציונות הדתית תחזק את גוש הימין־חרדים ותסייע לליכוד ולנתניהו. גם כחול לבן, שתומכת בהקמת ממשלה ציונית רחבה הכוללת את הליכוד ונתניהו, עשויה לתרום לאפשרות כזו - אף שבאופן רשמי מסרה כי היא מתנגדת להורדת אחוז החסימה.
ומנגד, יש גם מי שצפויים להתנגד למהלך. מפלגות שעוברות את אחוז החסימה בבטחה אינן מרוויחות מהורדתו. מבחינתן, שינוי הכללים אינו מגדיל ייצוג אלא מכניס שחקנים חדשים, מפצל מנדטים ומחליש את כוחן היחסי בכנסת ובמשא ומתן הקואליציוני. ככל שמספר הסיעות גדל, כך מתחזק כוחן של מפלגות קטנות והיכולת להרכיב ממשלה יציבה נעשית מורכבת יותר.
גם במגזר הערבי נרשמת הסתייגות מעשית. בתע"ל, שמחוברת כיום עם חד"ש, בל"ד ורע"מ, מסרו כי הם תומכים עקרונית בהורדת אחוז החסימה - אך בפועל יצביעו נגד, כל עוד קיימת רשימה משותפת שמנטרלת את הסיכון של אי־מעבר הרף.
שחקנים נוספים שעשויים להרוויח מהורדת אחוז החסימה הם מועמדים או מפלגות קטנות שטרם הודיעו רשמית על ריצה. בין היתר הוזכר עופר וינטר, שמקיים כנסים ומפיץ מסרים פוליטיים, אך יזדקק לתנאים מקילים יותר כדי להיכנס לכנסת.
בסופו של דבר, הורדת אחוז החסימה אינה מהלך תאורטי על ייצוגיות בלבד. מהחומר שהוצג עולה תמונה ברורה: מי שדוחפים לשינוי הם אלו שנמצאים על סף ההדחה; מי שמתנגדים - הם אלו שרוצים לשמור על כוחם הקיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו