ח"כ מהליכוד: "למצב בעזה אי אפשר לקרוא ניצחון - חמאס מתעצם למימדים מפלצתיים"

מהמקום ה-36 ברשימה, הפך ח״כ עמית הלוי לאחד מהצעירים הבולטים מחברי הכנסת של הליכוד. הוא מיצב את עצמו כסמן ימני במפלגה – שהתעקש על סוגיות שהביאו גם לעימות עם ראש הממשלה – ובראשן המאבק בהגדלות הרמטכ״ל הלא חוקיות שניתנו לפנסיות הצבאיות. בראיון הוא מסכם קדנציה של חוקים שנויים במחלוקת, משיב על הביקורת על עצירת הרפורמה המשפטית – וגם אומר שלמצב בעזה ״אי אפשר לקרוא ניצחון״.

למה קידמת חוק שימנע ממורים שלימדו ברשות הפלסטינית לעבוד במערכת החינוך הישראלית, וחוק נוסף שמאפשר לפטר מורים שתומכים בטרור?

״אלו חוקים מובנים מאליהם, ש-110 ח״כים לפחות היו צריכים לתמוך בהם, כולל הערבים – שהתחנכו כאן למדע, לרווחה ולשגשוג, ולא לטרור, ברבריות וונדליזם שמלמדים בסילוואן. החוקים ממשים אמירה פשוטה: מי שמתנגד למדינת ישראל ותומך טרור לא יכול לחנך. הוא לא מושא ערכים או מקור השראה, ובישראל זו גם סכנה בלתי נתפסת״.

ואחרי הכל – אתה רואה שינוי בשטח?

"ראשית, בג״ץ הוציא צו על תנאי על החוק לפיטורי מורים תומכי טרור.זו שערורייה: שלושה שופטים מחליטים שצריך לנמק למה החוק שעבר פה ברוב קולות גדול לא יבוטל?! בנוסף, בתוך הפקידות בתוך הפקידות המשפטית יש מי שמערים קשיים רבים: דורשים משר החינוך לגבש תקנות ונהלים כדי לממש את החוק. הציבור היום נמצא תחת מתקפה: הכנסת מעבירה חוק בהתאם לרצונו, ואז באים היועצים המשפטיים ומסרסים את החוק. המערכת תעשה הכל לנטרל חוק אם הוא לא מתאים לתפיסת עולמה״.

אבל בסוף אתם כאן 3 שנים, הבטחתם רפורמת ״משילות״. איפה היא?

"הרפורמה בעצמה הייתה פשרנית בעיניי. התחלנו לקדם אותה ואז נפתחה עלינו התופת מעזה. במשך שנתיים ריכזנו מאמצים במלחמה, ורצינו לרכז את כל האנרגיות הציבוריות שלנו בזה, במקום ברפורמה המשפטית ששמנו בצד. אגב, במלחמה עצמה השינויים שלנו התגלו כחשובים ביותר״.

אז לא היה נכון לתת גז על הרפורמה מבחינתם בכל זאת?

"כשאומה נמצאת במצב כזה – זה מוביל לשינוי גם אצלנו. עכשיו אנחנו חוזרים לרפורמה: חוק פיצול תפקיד היועמ״ש, שינוי הוועדה לבחירות שופטים וחוק מח״ש. במלחמה לא היה אפשר לעשות זאת, אבל עכשיו אנחנו בתוך התנגשות חזיתית, וצריך להיאבק על כל מינוי וכל עניין. אנחנו חייבים להתקדם ולהחזיר את החירות לציבור״.

ובדיעבד – אתה מרגיש אשמה על מה שקרה בשבעה באוקטובר?

"בוודאי שאני מרגיש אחריות, במובן הזה שהייתי חבר בוועדת החוץ והביטחון בחודשים לפני המלחמה. שמעתי את הדברים שאמרו ראשי מערכת הביטחון, שהבטיחו שחמאס מורתע ולא יסכן את כספיו ומעמדו השלטוני. חשבון הנפש שלי הוא ששמעתי את הדברים האלה וחשבתי שהם דברי הבל שמעידים על חוסר הבנה של האויב – ושתקתי, כי אמרתי לעצמי שאני חבר כנסת חדש ולא צריך להיות ׳חמור קופץ בראש׳. שנתיים אחרי אני פוגש את אותה קונספציה שחמאס מורתע. אנחנו עוד לא הכרענו את חמאס״.

כעת ישנם דיווחים שקטאר וטורקיה ייכנסו לרצועה. יכול להיות שהפסדנו במלחמה?

"דווח לנו שלא ייכנסו חיילים טורקיים וקטאריים לתוך הרצועה. אבל בכל מקרה, ברור שאי אפשר לקרוא לזה ניצחון – כי לא הכרענו את האויב. חמאס אמנם ספג פגיעה אנושה, וצה״ל שולט טופוגרפית על רוב הערים בעזה – אבל זו לא הכרעה. חמאס מתעצם למימדים מפלצתיים מחדש, ולכן אני שמח שראש הממשלה הבהיר שתהיה שליטה ישראלית מלאה מ׳הנהר ועד הים׳. היעד חייב להיות מה שהובטח בהחלטת הקבינט הראשונה עם פרוץ המלחמה: השמדת היכולות הצבאיות של חמאס, לא לחזור שוב למדיניות הסבבים״.

יש לך ביקורת על ראש הממשלה – שהביא אותנו למצב הזה אחרי שנתיים של מלחמה?

"אם אני, ונדמה לי שגם אחרים, הייתי יושב בכיסא שלו, הייתי קורס לפני הרבה זמן. פעלו עליו לחצים מטורפים ומבחוץ. בכל מקרה – זה אירוע מורכב. לכן גם השמעתי ביקורת על השכפ״ץ הבינלאומי שחמאס נהנה ממנו ומאפשר לו להתעצם. צריך לדבר לא על שלב ב׳ ולא על שלב ו׳ – אלא על שלב ת׳: הכרעה. שליטה ישראלית על כל המרחב, כי אחרת הנכדים שלנו יתמודדו עם מה שאנחנו התמודדנו איתו פה״.

כולל התנחלויות בעזה?

"קודם כל שליטה – כי התנחלויות הן לא דבר ספורדי. אבל אני בעד התיישבות בעזה. זכותנו עליה, כחבל מולדת, היא לא פחותה מזכותנו על תל אביב״.

מה דעתך על נוסח חוק הגיוס שבועז ביסמוט מקדם, בתור מי שמגיע ממגזר שמשלם את המחירים הכי כבדים במלחמה?

״זה לא חוק אידיאלי, אבל חוקים לא עושים רק באופן אידיאלי, כי צריך להיות ריאליים. אחרי כל הדיונים שהשתתפתי בהם, לא מצאתי שום נוסח שיגרום לכל תלמידי מיר ופונוביץ׳ לעמוד בשלשות. אנחנו מתמודדים עם בעיה בת 70 שנה, שהיא בעיה תרבותית-דתית-קהילתית, לא השתמטות של בודדים. אם לומר ביושר, אני לא קורא לזה חוק גיוס, זה חוק לקידום הגיוס. אני לא חושב שיתגייסו המונים, אבל הסוגייה בהחלט תתקדם, וייפתח הפתח לגיוס.

אתה רואה שהפתח הזה נפתח, כשאתה שומע איך הרבנים והח״כים החרדיים מדברים על גיוס לצה״ל?

״על החבורה הזה שום חוק לא היה משפיע. אני דורש עכשיו שתתווסף גם הכרה בישיבות ההסדר החרדיות, כדי לעודד יותר ויותר חרדים להתגייס. אני חושב שזו חובה מוסרית ותורנית, פיקוח נפש שהוא המצווה הכי חשובה בתורה. החוק הנוכחי הוא התחלה – אבל לא סוף התהליך״.